אני מנסה להתחיל לכתוב ואפילו לא יודע מאיפה להתחיל
האם מהפעם הראשונה שפגשתי אותה ממש במקרה?
האם על איך מאז נפתחה לי הצ'אקרה ואני פוגש אותה בעוד ועוד מקומות?
האם על כך שכבר שלוש שנים היא הפטרייה הראשונה שמלקט בעונה?
אולי בכלל על כך שהיא חלום של כמעט כל לקט צמחוני/טבעוני (וכמובן שלא רק)?
ואולי על כמה זה כייף שכל פעם מוצא כמות ענקית להאכיל מעל ל20 אנשים וזוכה לחלוק את זה עם מלא חברים וחברות?
או בכלל אולי על זה שהיא משמשת גם בית גידול לחרקים מסוימים ועל החשיבות שלה בטבע לא רק למאכל אדם?
יש כל-כך הרבה מה להגיד ולכתוב,
או כמו שאחד המשוררים אהובים עלי כתב, היא לא רק פטריה בממלכה, היא ממלכה בפטריה! (מה שנכון לגבי כל דבר)
נקובית מצהיבה (בקרוב משתנה ויעודכן פה שמה החדש) – Laetiporus sulphureus
מוכרת יותר בשם העממי שלה, תרנגולת היער – chicken of the woods
בגלל המרקם והטעם שלה המזכירים ממש (ברמה שאוכלי כל התבלבלו גם) חזה עוף.
היא פטרייה לא כל-כך נפוצה, וגם צצה בתקופה בה קצת פחות כייף לצאת החוצה ולחפש פטריות ושרק רוצים להיות ליד מקור מים עם חברים.
בפעם הראשונה שפגשתי אותה בכלל לא ציפיתי, לא תכננתי או חשבתי, זה פשוט קרה, כמו הדברים הפשוטים והטובים ביותר.
מאז היא פשוט צצה שוב ושוב.
החלטתי לצאת באופן יזום לחפש אותה וזה לקח זמן, לפעמים ימים ארוכים ממש של חיפוש בלי מציאה ואז מציאה אחת, וככה חוזר חלילה, עשרות קילומטרים ללא שום פטרייה ואז אחת.
איך מזהים ואיפה מחפשים אותה?
- הנקובית היא פטריית מדף וגדלה על גזעים של עצים שונים (בעיקר על עצי חרוב אך נמצאה גם על אקליפטוס, זית, צפצפה ואפילו אורן!)
- בצעירותה גוף הפרי ספוגי ורך וככל שמתבגר הולך וניהיה נוקשה וסיבי יותר.
- חלקה העליון כתום בוהק, אך בגלל תנאי היובש הקיימים אצלנו במיוחד בעונה שלה היא לעיתים יותר חיוורת, והשוליים מעט יותר בהירים עד לבנים, בחלק התחתון שלה יש נקבים צפופים בגוון לבן-צהבהב ושמצהיבים עוד עם הזמן.
- בשונה מפטריות אחרות דווקא הזמן שלה הוא בסוף הקיץ תחילת הסתיו, והיא צצה לפעמים לפני בוא הגשמים, איפשהו בספטמבר-אוקטובר ונמשכת עד נובמבר-דצמבר ונמצאה מירושלים עד הצפון.
- בסופו של דבר מדובר בפטרייה מאוד קלה לזיהוי, אך הרבה יותר קשה למציאה, ובאיזשהו מקום זה יותר היא מוצאת אותך מאשר אתה אותה בפעם הראשונה 🙂
ומתכון טעים:
אז יש מגוון של דברים שאפשר לעשות איתה, אחד המוכרים והמוצלחים זה שניצלים, או נאגטס עוף שזה פשוט כמו ההכנה של כל שניצל או נאגט,
אבל כשכבר נמאס מלאכול שניצלים אני מאוד אוהב להכין ממנה:
אורז מוקפץ עם ירקות ותרנגולת היער
אורז מוכן (הכי טעים זה אורז של אתמול)
ירקות לפי החשק – ממליץ על בצל, גזר, בטטה, ברוקולי וכוסברה אבל תתפרעו לפי רצונכם
בוטנים או אגוזים אחרים קרם קוקוס
משחת קארי(אם אין אפשר קארי רגיל)
תבלינים
הכנה:
מטגנים בצל עד הזהבה ולאחר מכן מוסיפים רצועות דקות -אך לא מדי- של הפטרייה ומטגנים טוב טוב, במידה ומתחיל להישרף להוסיף מעט מים.
לטגן טוב עד שהפטרייה מקבלת צבע כתום עז, ומרגישה יותר נימוחה, לאחר מכן מוסיפים את שאר הירקות ואת הקרם קוקוס עם התבלינים ( מלח, פלפל שחור, משחת קארי)
מטגנים עד שהנוזלים של הקרם קוקוס כמעט נעלמים
ומוסיפים את האורז מטגנים 2 דקות, מוסיפים את הכוסברה לעוד טיגון של דקה ובתאבון!
וקצת לפני התמונות לסיום, למי שהתמידה וקראה עד פה, אנקודטה מעניינית:
שנה שעברה, חברי היקר יניב סגל העיר את תשומת ליבי לקשר המרתק בין חרקים לפטריות, גם עם הצי'קן שהוא מצא עליה חרק מסויים, וגם עם קשתנית טבעתית שמצא עליה חרק אחר.
החרק שהוא פגש על הצי'קן הוא אותו חרק שאני פגשתי עכשיו שוב, Diaperis boleti.
לא מצאתי עליו כמעט מידע מהארץ, בארץ מוצאים אותה לעיתים נדירות, באוסף הארצי יש פרטים שלה מצפון הארץ והמרכז.
אבל מצאתי מידע רב מבריטניה דווקא והנה תימצות קטן וקישורים לקריאה מעמיקה:
בית הגידול האופייני לחרק הזה הוא חורש רחב עלים, ומופיע בדרך כלל על פטריות מארחות שונות, כגון הצ'יקן שעליו מצאתי ועל Fomes fomentarius שנכון להיום לא תועדה בארץ, או Polyporus squamosus שכן יש לנו, ועל פטריות נוספות אחרות.
כל מחזור החיים של החרק מתרחש בפטריה, מהטלת הביצים ותהליך הגדילה, הם ניזונים מהגוף פרי וניתן לזהות את המנהרות שהם יוצרים בו.
לקריאה נוספת על החרק: https://www.ukbeetles.co.uk/diaperis-boleti
לקריאה נוספת על הפטרייה וחרקים נוספים אשר חיים בה: https://www.ukbeetles.co.uk/laetiporus
