נירנית הצפצפה

אני קצת לא מאמין כי רק עכשיו אני מגיע לכתוב עליה😅
נירנית הצפצפה(אל תתרגלו יותר מדי לשם כי בקרוב  ישנו אותו)
היא אחת הפטריות האהובות והמיוחדות ביותר בעייני.

הפעם הראשונה שפגשתי בה זה היה בעץ הנדיב.
שיחקתי עם חברים פריזבי והוא התעופף ישירות אל העץ וככה נפגשנו.
מאז המשכתי במשך כל הזמן לחזור לאותה הנקודה, זו גם הייתה הפינה האהובה עלי בנחל כשגרתי לידו.
הייתי יושב שם שעות, מנגן, כותב, קורא, מדבר איתן, ובימות הקיץ החמים גם משקה אותן.

אחת הסיבות לכך שהיא אהובה עלי מעבר למראה הנהדר והמקבצים היפים בהן היא גדלה זה הטעם שלה.

הטעם שלה אגוזי, והמרקם שלה כשהיא מלוקטת בשלב הנכון מאוד מדהים

 

🍄אז איך מזהים אותה?🍄

  • הגודל שלה מאוד משתנה בין פרט לפרט וחשוב לשים לב לזה, היא יכולה להיות ממש קטנה וממש גדולה!
 
  • קוטר הכובע נע בין 3-30 ס"מ.(תמונות 1+2)
 
  • הכובע בצעירותו חום כהה(תמונה 1) ובבגרות ניהיה בהיר יותר בשוליים ובמרכז נשאר מעט גוון כתמתם-חום.(תמונה 3) לעיתים גם זה נעלם.
 
  • הדפים בצבע לבן קרמי-אפרפר בצעירותן(תמונה 5), ובבגרות כשהנבגים מבשילים צבע הדפים ניהיה יותר בגוון בז' עד חום(תמונה2),  הדפים יושבים על הרגל, ולעיתים בעלי מפרץ. 
 
  • הרגל ארוכה וסיבית, לעיתים חלולה ובחלקה העליון נמצאת הטבעת(תמונה 3+5) כשאריות לצעיף החלקי שהסתיר את הדפים בצעירותה(תמונה 5) והולכת ונהיית צרה בבסיסה.
 
  • לרוב גדלה במקבצים מרשימים(תמונה 4+5), אך לעיתים גם כבודדות מגזעי עצים.(תמונה 1+3) במקרים מסוימים נמצאה גם מהדשא(תמונה 6) אך היה חלק מהעץ בקרקע וממנו היא גדלה
 
  • נפוצה בעיקר באיזורים לחים מאוד(כגון נחלים) אך לא רק, נמצאה גם במדשאות שונות ברחבי הארץ מהמרכז וירושלים ועד הצפון הרחוק.
 
  • בקרב חבריי היא מוכרת בשם העממי: "פיתות" כי כשגוף הפרי בוגר הכובע מזכיר פיתה יפייפה שעכשיו יצאה מהתנור. אתם רואים את זה גם?
 
  • הריח מאוד נעים לדעתי האישית, לצערי לא מעולה בתיאור ריחות אבל יש הטוענים כי מזכיר ריח של קמח מעופש.
 
 
תמונה 1 - גוף פרי צעיר, הכובע ממש חום ועדיין סגור.
תמונה 2 - אם נסתכל רק על גופי הפרי (ולא על הפזילה שלי מרוב אושר) אפשר לשים לב לכמה הן ענקיות, הקוטר בסביבות ה30 ס"מ +-
תמונה 3 - אפשר לשים לב לצבע במרכז הכובע לעומת השוליים, ולטבעת שנצבעה בצבע חום מהנבגים.
תמונה 4 - מקבץ גדול שגדל יחדיו מהעץ
תמונה 5 - מקבץ נירניות הגדלות מאוגדות ביחד. ניתן לשים לב לצעיף החלקי המתנתק ולדפים היחסית בהירים לעומת הבוגרות
תמונה 6 - כביכול גדלות מהדשא

🍄אז איך מזהים אותה?🍄

  • הגודל שלה מאוד משתנה בין פרט לפרט וחשוב לשים לב לזה, היא יכולה להיות ממש קטנה וממש גדולה!
 
  • קוטר הכובע נע בין 3-30 ס"מ.(תמונות 1+2)
 
  • הכובע בצעירותו חום כהה(תמונה 1) ובבגרות ניהיה בהיר יותר בשוליים ובמרכז נשאר מעט גוון כתמתם-חום.(תמונה 3) לעיתים גם זה נעלם.
 
 
תמונה 1 - גוף פרי צעיר, הכובע ממש חום ועדיין סגור.
תמונה 2 - אם נסתכל רק על גופי הפרי (ולא על הפזילה שלי מרוב אושר) אפשר לשים לב לכמה הן ענקיות, הקוטר בסביבות ה30 ס"מ +-
  • הדפים בצבע לבן קרמי-אפרפר בצעירותן(תמונה 5), ובבגרות כשהנבגים מבשילים צבע הדפים ניהיה יותר בגוון בז' עד חום(תמונה2),  הדפים יושבים על הרגל, ולעיתים בעלי מפרץ. 
 
  • הרגל ארוכה וסיבית, לעיתים חלולה ובחלקה העליון נמצאת הטבעת(תמונה 3+5) כשאריות לצעיף החלקי שהסתיר את הדפים בצעירותה(תמונה 5) והולכת ונהיית צרה בבסיסה.
 
  • לרוב גדלה במקבצים מרשימים(תמונה 4+5), אך לעיתים גם כבודדות מגזעי עצים.(תמונה 1+3) במקרים מסוימים נמצאה גם מהדשא(תמונה 6) אך היה חלק מהעץ בקרקע וממנו היא גדלה
 
תמונה 3 - אפשר לשים לב לצבע במרכז הכובע לעומת השוליים, ולטבעת שנצבעה בצבע חום מהנבגים.
תמונה 4 - מקבץ גדול שגדל יחדיו מהעץ
 
  • נפוצה בעיקר באיזורים לחים מאוד(כגון נחלים) אך לא רק, נמצאה גם במדשאות שונות ברחבי הארץ מהמרכז וירושלים לנחלים באיזור רמות מנשה ועד הצפון הרחוק.

  • בקרב חבריי היא מוכרת בשם העממי: "פיתות" כי כשגוף הפרי בוגר הכובע מזכיר פיתה יפייפה שעכשיו יצאה מהתנור. אתם רואים את זה גם?

  • הריח מאוד נעים לדעתי האישית, לצערי לא מעולה בתיאור ריחות אבל יש הטוענים כי מזכיר ריח של קמח מעופש.
 
תמונה 5 - מקבץ נירניות הגדלות מאוגדות ביחד. ניתן לשים לב לצעיף החלקי המתנתק ולדפים היחסית בהירים לעומת הבוגרות
תמונה 6 - כביכול גדלות מהדשא

והפעם אני רוצה לתת מתכון שמאוד אהוב עלי איתן 🙂

מצרכים:

    • נירנית הצפצפה
    • בצל
    • בטטה
    • חומוס/עדשים שחורות
    • חומעה/תרד

 

הכנת הפטריות:

  • אני מפריד בין הרגל לכובע(הרגל מאוד סיבית ולא כיפית למאכל לדעתי האישית, בסוף הפוסט הסבר מה אני עושה איתה) ואת הכובע פורס לפרוסות.
 
  • מתחיל בקליה של זרעי כוסברה וכמון ולאחר מכן מטגן בצל.לאחר ההזהבה של הבצל מוסיף את הפטריות.
    נותן להן להגיר נוזלים ולהתבשל טוב עד שהן נצרבות מעט.
 
  • מוסיף את גרגרי החומוס/עדשים שחורות ותיבול לפי הטעם האישי(אני אוהב מלח-שום, פלפל ארבעת העונות, מעט כמון וינבוט השדה)
 
  • לבינתיים חותכים בטטה לקוביות בינוניות ומוסיפים לתבשיל.
    במידת הצורך ניתן להוסיך מעט נוזלים על מנת שהאוכל לא ישרף.
    לאחר שהבטטה מתרככת מעט מוסיפים את הירוקים.

    לדעתי החומעה הולכת מעולה עם החומוס, והתרד עם העדשים שחורות.
    אבל תשחקו תראו מה אתן אוהבות.

אפשר להכין אורז או כל תוספת אחרת בצד.
ניתן לגלגל את התבשיל בדפי אורז.
ופשוט תנו ליצירתיות מקום, מוזמנים לשתף את המתכון אהוב עליכם, איך אתן אוהבות לאכול אותן.

וכמובן שאת הרגליים שיותר סיביות איננו זורקים לפח(וגם לא לקומפוסט) אני מייבש אותן (אפשר גם בתנור למי שאין מייבש, על מצב טורבו על חום נמוך ודלת מעט פתוחה) ולאחר מכן טוחן לתבלין להוסיף לעוד תבשילים אחרים.

**אם תשימו לב הפעם לא כתבתי את המין המדעי, האמת היא כי זה מסיבה שלאחרונה נחשפתי למידע(מאולגה גודורבה, אחת המאסטריות הגדולות בארץ שרבות למדתי ממנה) שלא ברור לנו בדיוק אולי מה המין שיש בארץ. האם Cyclocybe aegerita או C.cylindracea(עד אתמול ידעתי שמדובר באותו מין ושמות נרדפים, אך אולי לא..זה לא ברור לחלוטין עדיין) אני אנסה לברר על כך יותר וברגע שאדע גם אעדכן כמובן.

עוד מאמרים:

ליצירת קשר בכל שאלה:

שש בדרך - סדנת ליקוט פטריות וצמחי בר

שש בדרך - סדנת ליקוט פטריות וצמחי בר