כשאנחנו חושבים על פטריות, בין האסוציאציות הראשונות שעולות לנו זה חורף – גשם, קר.
ובאמת בארץ עיקר הפטריות שאנחנו נפגוש הן בעונת החורף.
אבל…פטריות לאו דווקא צריכות קור, הן זקוקות ללחות זה נכון ולכן בארצנו החצי מדברית אנחנו פוגשים פטריות בעיקר בעונת החורף.
בארצות אחרות עונת הפטריות דווקא בעונת הקיץ, וגם אצלנו ניתן לפגוש פטריות מסוימות בעונת הקיץ.
בכתבה הזו נסקור בקצרה את הפטריות הנפוצות יותר הגדלות אצלנו בקיץ, את בתי הגידול שלהן, איך לזהות אותן ועוד.
ירוקת דפים קיצית – Chlorophyllum molybdites
הפטרייה המזוהה ביותר עם הקיץ היא ירוקת הדפים, המוכרת גם בראשי התיבות יד"ק.
שמה מציג לנו בבירור את המאפיינים הבולטים שלה.
כשהיא בוגרת הדפים שלה נצבעים ירוק בגלל צבע הנבגים והיא גדלה מהקיץ ועד שלהי הסתיו.
היא דומה לפטריות לבקנית ושמשיינית במיוחד בצעירותה.
היא פטרייה רעילה, עם השפעות על מערת העיכול ובעיקר נפוצה במדשאות מושקות ברחבי הארץ.

עציצית לימונית – Leucocoprinus birnbaumii
לפני מספר שנים התחילה לצוץ פטרייה בעציצים ברחבי בתים רבים בישראל, הפטרייה זוהתה ולאחר מכן גם קיבלה בועדה של האקדמיה ללשון את השם עציצית – על בית הגידול שלה, ולימונית – בעקבות צבעה הצהוב (מלבד המין הזה יש עוד מינים ועוד סוגים הגדלים גם בעציצים).
היא מגיעה ביחד עם אדמות השתילה, וכשהטמפרטורות קצת מתחממות ויש לחות בעציצים בעקבות ההשקיה הן צצות.
בשונה ממה שלרוב חושבים, זה שהיא צצה לא מעיד על השקיית יתר, השקיית היתר תקבע לפי הצמח בעציץ והדרישות שלו.
היא רעילה ואיננה למאכל, אך אין חשש מכך שגדלה בעציץ או מלאכול צמחים שגדלו בסביבתה, פשוט תהנו מיופיה ואל תאכלו אותה.

קצפית גינה – Amylosporus campbelii
הסיפור מאחורי הפטרייה הזו מעניין מאוד, היא התחילה לצוץ ברחבי גינות פרטיות, מדשאות ועוד ברחבי הארץ, ופשוט "בלעה" כל דבר מסביבה, מצמחים ועצים שהגוף פרי גדל עליהם, ואפילו דברים כמו משקפי שמש וכדומה. היא גדלה בצורה מסורבלת,ונראית כמו גוש לא ברור לפעמים, ושלחלק הזכיר קצפת ולכן קיבלה בעברית את השם קצפית והשכבה הנושאת את הנבגים שלה היא נקבים אבל בצורה מעט מעוותת ולא מסודרים בצורה ברורה ואחידה לרוב.
הסיפור המעניין מאחוריה הוא שבמשך שנים היא זוהתה בארץ לא נכון בעקבות טעות, שנמשכה עוד ועוד.
הזיהוי שלה היה: "פתלתלית – Abortiporus" אך זו פטרייה אחרת שגדלה ביערות ונראית מעט שונה.
כיום לאחר בדיקות גנטיות ידוע לנו מה הזיהוי הנכון של הפטרייה, ובכל זאת יש השערה כי אולי קיים מין נוסף שלה בארץ.
הפטרייה לא למאכל, מה שאומר שאיננה רעילה אבל לא אוכלים אותה בעיקר בגלל הטעם והמרקם שלה.

בהוקית – Ganoderma sp
הבהוקית היא פטריית עצים, היא קשה כמו העץ עצמו הרבה פעמים, היא גדלה גם בחורף וגם בקיץ, בכללי קצב הגדילה שלה איטי והיא גדלה למשך הרבה זמן.
היא מוכרת בעיקר בגלל המין בהוקית מבריקה – Ganoderma lucidium המוכרת בשם ריישי והיא פטריית מרפא, אם כי לשימוש רפואי עדיף לקנות ממגדלים ולא ללקט מאיזורים מזוהמים או שלא יודעים מה כמויות החומרים הפעילים בפטריה.
קל לזהות אותה כי היא יוצאת כמו מדפים, לעיתים בעל רגל קטנה, החלק העליון בצבעים של חום, אדום, סגול וכדומה, ומלמטה השכבה הנושאת את הנבגים היא נקבים.
יש המשתמשים בה מיובשת כאבקה למרקים וכדומה.
אחד השימושים המגניבים בחלק מהמינים זה לחריטה ואיור.

אוזנית הפלפלון – Pleurotus cystidiosus
היא אחת הפטריות מאכל הבודדות שגדלות לנו בקיץ בבר, ויותר מזה שהיא אחת הפטריות הטעימות שיש בכללי בעיני.
היא גדלה על מגוון עצים ברחבי הארץ, קל לזהות אותה בגלל צבע הרגל המעט יותר זיתיאפרפר לעומת הכובע, ושולי הדפים הכהים בגלל.
אחד הדברים הכי מגניבים בה הוא שיש לה גם נבגים מיניים וגם א-מיניים.
על אוזנית הפלפלון כבר כתבתי פה באתר ומוזמנים לקרוא ולהעמיק עוד פה

גמישנית מנומרת – Lentinus tigrinus
הגמישנית פחות נפוצה בשיא הקיץ, אם כי עדיין אפשר למצוא אותה, היא נפוצה בעיקר באיזורים לחים מאוד כגון נחלים וגדלה על ענפים שקצת בתוך המים.
גם היא כמו בהרבה פטריות אחרות, השם מתאר בצורה טובה את הפטרייה, היא גמישה מאוד, והכובע שלה בגוונים מנומרים.
היא מאותו הסוג של פטריית השיטאקי, וגם היא אכילה -אם כי פחות איכותית ביחס לשיטאקי- ואפילו יש אנשים המגדלים אותה בארץ.

נקובית חלמונית – Laetiporus sulphureus
הנקובית היא לא בדיוק פטריית קיץ קלאסית, כי היא מתחילה רק מסוף אוגוסט תחילת ספטמבר, ובכל זאת היא פטרייה מוכרת מאוד שלא גדלה בחורף, ולרוב גדלה עוד לפני הגשמים הראשונים.
היא מוכרת מאוד בשם תרנגולת היער – Chicken of the woods, בעיקר בגלל המרקם והטעם שלה שמאוד מאוד דומים לחזה עוף, כשהיא צעירה היא נימוחה, ולאחר מכן היא מעט סיבית יותר בדומה לשניצל.
מעבר להיותה פטריית מאכל מגניבה, היא משמשת כבית גידול לחיפושית מאוד נדירה בישראל – Diaperis boleti וזה תזכורת נפלאה כמה פטריות חשובות לא רק לנו בני האדם.
היא גדלה על העצים: חרוב, צפצפה, אקליפטוס, ונמצאה לעיתים נדירות גם על עצים אחרים.
ואם רוצים לדעת עליה עוד מוזמנים לקרוא פה לעומק

מעבר לפטריות האלה יש עוד מגוון פטריות שאפשר לפגוש בקיץ אך הן פחות נפוצות
ביניהן: מינים שונים של פקועות – רעילות ואכילות, דורנית, עוריות, שבריריות, שחרחריות, דיואיות, גדמיות פטריות זוחלות ועוד.
אז למרות שעיקר עונת הפטריות היא בחורף, בכל זאת אנחנו יכולים למצוא כמה פטריות לנשימה גם בימים החמים אם מסתובבים באיזורים לחים כגון נחלים או מקומות מושקים.