גושיות הן בין הפטריות המרשימות שיש לנו בארץ, הן גדולות מאוד, צבעוניות
ופשוט יפיפיות ומרשימות!
בכתבה הקרובה נכיר ונלמד יותר להכיר את הגושיות ואת ההבדלים בין הסוגים והמינים השונים.
הגושיות הן בעיקר פטריות סתיו -מלבד כמה מינים שנפוצים גם בחורף ובאביב- הן מתחילות לצוץ עם הגשמים הראשונים ולעיתים אף לפני.
הגיוון באותו המין מאוד גדול וגם הדימיון בין מינים שונים, מה שמקשה מאוד על הזיהוי שלהן והסיכוי לטעות ולהתבלבל לא קטן.
ואם זה לא מספיק קשה גם ככה… העונה שלהן מאוד קצרה והן לא צצות כל שנה, ככה שמאוד קשה לתרגל את הזיהוי שלהן.
ובכל זאת ממש כייף לחפש, למצוא ולנסות לזהות אותן.
הגושיות פטריות מיקוריטיות ובישראל הן גדלות עם עצי אלון, ובעיקר אלון מצוי.
בעבר רוב הגושיות היו תחת סוג אחד – Boletus (שמתאר את הצורה הכוללת של הפטריה שנראית כמו גוש ולכן גם השם בעברית) עם התקדמות המדע והבדיקות הגנטיות, הוחלט על ידי מיקולוגים לפצל את הסוג לסוגים נוספים (מה שקורה עם עוד כל-כך הרבה פטריות אחרות גם)
*שימו לב השמות יהיה כתובים בשם המדעי, כי בעברית כולם תחת השם גושית.
Boletus

השם הכולל שהיה בעבר לרוב הפטריות שנסקור פה במאמר, בסוג הזה בארץ יש רק את גושית ארד, אשר נדירה מאוד. (באתר הפטריות מופיע גם גושית רייכרט, אבל ככל הנראה אין כזו גושית באמת לפי חוקרת הגושיות אליונה ביקטובה)
היא בין המינים הבודדים של הגושיות שאינן מכחילות.
Rubroboletus

אפשר לשים לב לשם הסוג שנשאר דומה, אבל התווספה לו התוספת Rubro שפירושה אדום, ומתייחסת לצבע האדום שיש לפטריות.
בתוך הסוג הזה יש לנו 3 מינים מוכרים יותר בישראל.
גושית ורודת-פס – Rubroboletus pulchrotinctus
גושית הזאב – Rubroboletus lupinus
גושית השטן – Rubroboletus satanas
Cyanoboletus

הפעם התוספת שלנו היא Cyano שפירושה הוא כחול, כחול כהה. ומתאר את השינוי צבע האינטנסיבי של הפטרייה.
בסוג הזה יש לנו מין אחד בארץ: גושית אוכמנית – Cyanoboletus mediterraneensis
בשונה מגושיות אחרות המין הזה הרבה יותר קטן.
Caloboletus

התוספת לשם הסוג הפעם היא Calo שפירושה יפייפה, בארץ יש לנו מין אחד, גושית חיוורת – Caloboletus radicans.
הוא מהראשונים להופיע לעיתים אף לפני בוא הגשמים, כשהטמפרטורות מעט יורדות וניהיה יותר טל בלילות.
Cupreoboletus

בסוג הזה יש מין אחד בכל העולם והוא גושית ססגונית (Cupreoboletus poikilochromus) התופסת לשם הסוג מגיעה מהמילה הלטינית cuprum שפירושה נחושת (copper) ומתארת את הצבע הכללי של גוף הרבייה (ובעיקר הכובע) המין אנדמי לישראל ולאיזור הים התיכון.
גושנית – Leccinum

בשונה מהסוגים הקודמים פה שם הסוג בעברית גם מעט שונה, ונקרא גושנית, בארץ יש לנו מין אחד בסוג שנקרא גושנית משחימה – Leccinum lepidum
Hemileccinum

שימו לב לדמיון בשם המדעי לסוג הקודם, כש: ״Hemi" פירושו חצי.
בישראל ידוע על מין אחד בסוג וזו הגושית צהבהבה – Hemileccinum impolitum
Suillellus
כמה דברים חשובים לציון:
הסקירה הזו מאוד מצומצת ביחס למורכבות ולכמות הסוגים והמינים של הגושיות בארץ, וסוקרת את הסוגים והמינים העיקריים, לכן אם פגשתם גושית היא לאו דווקא אחת מהפטריות המצוינות פה.
הזיהוי של גושיות מאוד מרוכב, וזיהוי מורפולוגי לא תמיד מספיק, חלקן רעילות בכל צורה, חלקן דורשות עיבוד מסוים לפני מאכל, וזה שולח אותנו לכלל הכי חשוב – אם יש ספק אין ספק! אם אתם לא יודעים לזהות את הפטרייה בוודאות מוחלטת כמו שיודעים להבדיל בין מלפפון לעגבניה, אל תאכלו אותה! ההשלכות יכולות להיות מסוכנות! אני ממליץ בעיקר פשוט להנות מהיופי המרשים שלהן, ומהחוויה המרגשת של למצוא אותן ולא להתעסק עם רובן למאכל.
- בתוך משפחת הגושיתיים יש עוד פטריות דומות שנקראות בעברית לבדיות (Hortiboletus,Xerocomellus,Xerocomus) ועוד סוגים ומינים שונים של גושיות, אך רובן פחות נפוצות או גדלות במקומות ספצייפים מאוד.
- עם התקדמות המדע והמחקר פטריות רבות עוברות טקסונומית לסוגים אחרים וייתכן כי נהיו עוד שינויים מרגע כתיבת הפוסט הזה 🙂
