אחת העונות הכי יפות וצבעוניות שיש בחוץ זו עונת האביב, רגע לפני בוא הקיץ הכל פורח, צבעוני ויפייפה,
אבל ביחד עם זה לנו החובבי פטריות ניהיה שינוי משמעותי נוסף, הפטריות מתמעטות, ובעיקר בעיקר המגוון מתחלף.
פטריות מסוימות מאפיינות עונות ספציפיות.
לדוגמא: הגושיות שמאפיינות את הסתיו, הישעורית אפורה שמאפיינת את החורף.
כך גם בעונת האביב יש פטריות מסוימות שמאפיינות את העונה.
לרוב כבר באמצע-סוף פברואר אנחנו יכולים לראות את השינוי מתחיל, מגוון הפטריות מתחיל להתמעט ולהשתנות, האורניות, נטופה ערבה, אחלמיות, ישעוריות ועוד נעלמות, אבל אם נתבונן מקרוב בקרקע נוכל לפגוש פטריות לא פחות מגניבות!
את פטריות האביב.
שקערורייתאים

זו סדרה מאוד גדולה המכילה מגוון רחב של משפחות וסוגים, לרוב מדובר בפטריות קטנות בצורת גביע, קערה, לפעמים כמו צלחת שטוחה, זיהוי בין המינים, ואפילו הסוגים והמשפחות השונים מאוד קשה לעיתים.
לפני כשנה פורסם מאמר על חלק מהפטריות מהסדרה הזו ע״י פרופ׳ סגולה מוצפי מתל חי, שעושה קצת יותר סדר, ובכל זאת בזיהוי מורפולוגי (לפי המראה) מאוד קשה לזהות בצורה חד משמעית לפעמים אפילו ברמת המשפחה/סוג.
מרדעיות

בין הפטריות המגניבות במראה שלהן, הן נראות מעוותות ממש, בעלות רגל שלעיתים ישרה לעיתים מפותלת, לפעמים בכלל נראת כמו מקופלת (החטיף ואפילו יצא חרוז) בעלות כובע בצורת אוכף (ומכאן מקור השם שלהן – מרדעת = אוכף) לרוב ובעיקר בצבעים שחור ולבן, גם בהן כמות המינים והזיהוי שלהן בארץ עדיין לא וודאי ויש עוד מינים בבדיקה.
חריפיות

הן נמצאות איתנו האמת כמעט כל השנה, אפילו ביוני ובספטמבר מצאתי אותן ומינים מסוימים נפוצים בחורף. הן מגוונות בצבעים, בעלות כובע קעור, ומרקם קראנצ'י שבמעיכה ממש אפשר לשמוע אותו מתפצפץ ביד (אחד הסממנים שממש עוזרים לזיהוי שלהן)
פרט בונוס מעניין, החריפיות הן פלורוסנטיות (זוהרות תחת אור UV כמו עקרבים)
גביעוניות

הגביע הקדוש, אחת הפטריות הנחשקות ביותר לליקוט,
לרוב הן יחסית קטנות ומאוד מסתתרות, צבען לרוב צהוב יחסית בהיר (אחרי גשמים הן מאוד בוהקות ויש לפעמים בצבע לבן או בגווני הורוד) מאוד קל להתבלבל ביניהן לבין העלים, אחד המאפיינים העיקריים שלהן הוא שהן להם דפים, אלא דמוי דפים, כמו עורקים הבולטים מתוך בשר הפטריה, קצב הגדילה שלהן יחסית איטי, והן נשמרות נהדר (נדיר מאוד למצוא בהן רימות – ובגלל זה אצל עולי ברית המועצות היא מוכרת גם בשם פטריית היהודים).
גמצוציות

פטריות סופר מגניבות במראה! המבנה החרוטי שלהן, והשקעים בתוכן (לכן קיבלו את השם, מהמילה גומץ) מינים מסוימים שלהן ניתן למצוא כבר מנובמבר – מגמצוץ הגליל (מין מאוד נדיר שנצפה במעט מקומות בעולם, תואר לראשונה אצלנו פה בארץ על ידי פרופ׳ סגולה מוצפי – אני אישית ממש נגד הליקוט שלו בגלל נדירותו)
לגמצוצית משחימה (שמתחילים למצוא כבר בינואר)
ולגמצוציות כגון גמצוצית משחירה שצצות מאוחר יותר באביב.
ניתן למצוא אותן גדלות מטחבים על סלעים, בערמות גזם, מטעים ובאיזורים מופרים.
על אף שהן פטריות מאכל, הן סופגות חומרים מסוכנים כגון ארסן מהסביבה ולכן מומלץ ללקט אך ורק ממקומות שיודעים שהם נקיים. בנוסף גם יש טענה לגבי מאכל שלהן עם G6PD, אישית לא מצאתי שום מחקר מעמיק בנושא, וגם בהתייעצות מול חוקרים בתחום לא מצאתי סימוכין לכך, אבל בגלל חמת הספק מזכיר את זה. אוסיף כי גם חשוב מאוד ללקט מהן בצורה מתחשבת, עדיין לא יודעים מה ההשפעות של הליקוט שלהן, וליקוט מאסיבי שלהן פוגע בצורה ישירה במחקרים שנעשים עליהן בארץ.
אמניתות

הסוג אמניתה מאוד גדול, ומכיל מעל ל650 מינים ברחבי העולם, בארץ יש לנו מעל ל15 מינים (ודי בוודאות עוד מינים שלא תוארו אפילו למדע) חלק מהאמניתות כבר נפגוש מהסתיו, ובאביב עיקר האמניתות שאפשר למצוא הן אמניתות מקבוצת חסרות טבעת (אמניתות הנרתיק) שעוד נחקרות וכנראה זה מינים חדשים לישראלמדע, ואת האמנית אביב-קוטלת, הפטרייה שככל הנראה אחראית למוות האחרון שנגרם מפטריות בישראל בשנת 1996.
כמהין ודמוי כמהין

קודם אציין שעל אף המותג שניהיה מאחורי השם כמהין, לא מעט מהמינים בסוג הם לא לאכילה, המינים הבאמת נחשבים זה 3 מינים ספציפים שנכון לעכשיו רק אחד מהם(כמהין שחורה קיצית) נמצא בישראל בבר והוא נחשב הפחות מוצלח מהשלושה. (את הכמהין השחורה החורפית מגדלים ברמת הגולן ואפשר לקנות מהם ולמי שמחפש את הטעם הקולינרי זה הרבה יותר מומלץ מהניסיון ללקט את הכמהין בטבע)
הכמהין הן פטריות תת קרקעיות (היפוגאיות) ולכן מאוד קשה למצוא אותן,
לרוב בשביל למצוא אותן אני מתבונן ממש טוב ולאט לאט העיניים מזהות כבר את הגוון שלהן מבצבץ באיזורי סחף, או שמתפלש לי בחפירות חזירים ובודק בעדינות במה שהם הפכו אם נשאר משהו.
לרוב הכמהין שאנחנו מוצאים לא בשלות ואז הן לא שוות כלום מבחינה קולינרית (עדיין עצם המפגש זו חוויה מדהימה) ולכן אם מצאתם שווה להמתין ולא להוציא אותה אלא לחזור יותר מאוחר כשהיא בשלה(בדרכ זה בסביבות יוני ואף יותר מאוחר) אבל כמו שציינתי קודם לחוויה הקולינרית ממליץ פשוט להשקיע בזה את הכסף ולתמוך בעסק ישראלי שפורץ גבולות.
מלבד הכמהין יש דמוי כמהין למיניהן (גינאה, קלונגאה, ועוד) חלקן פטריות נדירות מאוד שלשמחתי זכיתי לפגוש בזכות חבר יקר (יניב סגל) שמצא אותן כמה פעמים (חלקן זה הגבול תפוצה הדרומי והמזרחי שלהן שזה סופר מרגש!!) חשוב לי לציין אחרי שנתקלתי בכך מספר פעמים, ואפילו לצערי שמעתי על סיורים מודרכים כאלה, בבקשה בבקשה אל תבואו עם אתי חפירה ליער לחפש אותן, זה לא ישדרג לכם באמת את הסיכויים, וזה בעיקר לפגוע בקרקע ובתפטירים.
אחרות

כמובן שמלבד הפטריות שהזכרתי פה אפשר למצוא עוד פטריות באביב כגון: נטופה אטלנטית, נקבובנית, חרירית ערמונית, לבדיות, שבריריות מהסוג צעיפית ועוד.
ובעיניי המציאות המגניבות ביותר דווקא בעונה הזו אם כי הפטריות שצוינו פה הן העיקריות ביותר.
אז איפה לחפש ואיך?
את עיקר פטריות האביב אנחנו נפגוש ביערות אלונים, הן "מתחבאות" לא מעט פעמים, ואנחנו יכולים לחשוב שאין כלום ופשוט לא לשים לב שעברנו לידן, אם כי לפעמים באמת פשוט אין ולפעמים זה ללכת הרבה עד שמגיעים לנקודה ספציפית שבה יש.
הערה חשובה:
לצערי, בשנים האחרונות ככל שתופעת הליקוט מתרחבת
אני נתקל יותר ויותר בחיפוש של פטריות אביב בצורהמאוד מזעזעת -חפירה של הקרקע עם אתי חפירה, מגרפות, הפיכה של כל החיפוי קרקע ועוד.
חשוב לי לציין, למרות שעדיין לא יודעים מה השפעות הליקוט על מצב הפטריות (שכמובן משתנה בין פטריה לפטריה) ויש דברים הרבה יותר גרועים מלקטים ביער, כגון כריתת יערות, והריסת שטחי טבע לטובת בנייה/מלחמה ועוד, הפיכה של הקרקע ושל חיפוי הקרקע עלולה אולי לפגוע גם בתפטירים, וגם בבעלי חיים אחרים ובמקום לצאת ולהפוך את הקרקע אפשר לצאת ולהתבונן, להתמסר לטבע שסביבנו, אפילו לשבת רגע בנקודה לנשום טיפה ולהתחיל לסרוק את האיזור בהתבוננות איטית, ככה אפשר למצוא לא מעט פטריות, אפילו פטריות כגון כמהין שלרוב נמצאות בכלל בתוך הקרקע ולא מעל.