הנטופות הן בין הפטריות המגניבות שיש (תכלס כולן כל-כך מגניבות אז😉) מעבר לצבעים (יש אפילו נטופה בצבע אינדיגו! – אם כי לא בישראל) והצורות המעניינות, יש להן "פיצ'ר" מגניב שתכף נכיר יותר.
בארץ יש לנו מגוון מינים של נטופות כשאחת המוכרות ביותר היא הנטופה ערבה.
אז רגע לפני שבכלל נדבר על שאר הנטופות בואו נכיר אותה🧙🏻♂️
הנטופה ערבה היא אחת הפטריות הנחשקות והטעימות בישראל לדעת רבים.
היא גם אחת הפטריות הקלות לזיהוי, אממה היא אחת הפטריות הנחבאות והנסתרות, לעיתים למצוא אותה דורש מיומנות שנצטרך לפתח כי הן מסתתרות נהדר.
וזה אחד הדברים הקסומים בחיפוש שלהן.
שם הסוג: נטופה – Lactarius מתייחס לחלב שהפטרייה מפרישה בפציעה של הדפים וחתך של הבשר שלה.
שם המין: ערבה – deliciosus ניתן לפטרייה על ידי קארל לינואס (אבי הטקסונומיה) ומתייחס כנראה לכך שהיא הייתה פטריית מאכל טעימה לדעתו.
🍄היכן ניתן למצוא אותה🍄
- הנטופה היא פטרייה מיקוריטית (מיקו – פטרייה, ריזה – שורש).
- חלק מהמינים גדלים ליד אורנים וחלק ליד אלונים.
- את הנטופה ערבה (ואחיותה שנפרט עליהן בהמשך) נחפש ליד עצי אורנים (יש תיעודים כי גדלה גם במקומות ללא אורנים וליד קטלבים, אך אם אני יוצא במיוחד לחפש אותה אחפש בחורשות אורנים).
- היא נפוצה מדרום הארץ ועד הגולן הרחוק.
- הרבה פעמים הנטופה ערבה מתחבאת מתחת לאלת המסטיק ומתחת למחטי האורנים – מה שהופך את החיפוש שלה לחוויה מאוד כיפית אבל גם שדורשת מיומנות ( ראו סירטון 1)
חשוב לציין: יש לקטים אשר פשוט הופכים את כל המחטים במטרה ללמצוא אותה, אישית אני ממש נגד כך, ובעד ללמוד לזהות איך היא מתחבאת, ככה אנחנו מצמצמים פגיעה ביער ומשאירים אחרינו את השטח בצורה נעימה למטיילים הנוספים בו.
סרטון 1 – בעצם הן מתחבאות מתחת למחטים הרבה פעמים וכל מה שנראה זו גבעה קטנה, בהתחלה קשה לזהות אותן, אבל אחרי שתראו איך הן נחשפות כמה פעמים בלייב הגבעות לא יפסיקו לקפוץ לכם לעיניים,
חשוב גם אחרי החשיפה בין אם מצאנו ובין אם לא להחזיר את המחטים למקום שיהיה כמה שפחות הפרעה.
🍄איך מזהים אותה?🍄
- הנטופה ברוסית נקראית ריז'יק (ג'ינג'ית) וזה אחד המאפיינים הראשונים שלה, צבעה הכתום.
- היא מוריקה (משנה צבע לירוק) לאחר מגע(לוקח קצת זמן) וכשהיא מתבגרת, בגלל תהליך חימצון שקורה(תמונה 2).
- הכובע נע בין כמה ס"מ לעד 20 ס"מ+, עגול וסימטרי, קעור, ולעיתים בעל "מכתשים" או "טבעות" עליו ( תמונה 3).
- הרגל גלילית, מרכזית, ובעלת "מכתשים" (תמונה 4) מתחילה מוצקה(תמונה 5) ובבגרות לעיתים חלולה(תמונה 6).
- בפציעה של הדפים אפשר לראות שינוי צבע קל, ובחתך של בסיס הרגל בצורה רוחבית אפשר לראות כמו "שמש" זורחת מתוך הפטרייה(תמונות 5+6).
- מבחינת פטריות דומות שלא אכילות או דורשות טיפול מסויים יש כמה, כמו חריפיות (הנטופות הן חלק ממשפחת החריפתיים) או נטופות נוספות שהחלב שלהן בצבע לבן, וללא הגוונים הכתומים והטבעת הכתומה.
עלון מסכם לזיהוי הנטופה הערבה:
ועכשיו נצלול אל החלק המעניין, בשנת 2019 הייתי בכנס פטריות בקפריסין ושם נחשפתי לראשונה ל2 פטריות מאוד דומות לה, שלא שמעתי עליהן לפני כן בארץ.
נטופה חצי דממנית – lactarius semisanguifluus.
נטופה דממנית – lactarius sanguifluus.
מאז כבר גילינו שאחת מהן (הדממנית) קיימת אצלנו בארץ ובמשך כל השנים פשוט לא שמנו לב, ואני די בטוח שגם החצי דממנית קיימת אצלנו ומקווה שבעתיד הקרוב זה יוכח רשמית.
אז למרות שמאוד קשה להבדיל ביניהן לפעמים, ושאני בעצמי לא מגדיר את עצמי למומחה שלהן, אנסה לפרט ולהציג את ההבדלים ביניהן כפי שלמדתי בכנס שם, וכפי שאני פוגש בשטח היום.
נטופה ערבה – שימו לב לצבע הכתום
נטופה חצי דממנית – הצבע מתחיל כתום וניהיה יותר אדום ייני
נטופה דממנית – הצבע כבר מההתחלה אדום ייני ויותר עמוק.
הזיהויים משוערים,
תודה לאולגה על התמונה הנפלאה.
ונכון ששלושן אכילות, וכלקטים, אולי זה לא מעניין את רוב האנשים, אך בעיניי זה מאוד חשוב, תשומת הלב לפרטים הקטנים, זה חלק גדול מהמהות של ליקוט ופטריות ספציפית.
וזה משהו שחשוב בעיניי לסגל גם אם שלושתן אכילות (אישית לדעתי יש גם הבדל מסויים בטעם).
לקראת סיום דגש חשוב מבחינת המאכל שלהן:
על אף שהן אכילות ידוע על רגישות לנטופות, לכן בהתחלה מומלץ ללקט כמות קטנה, לבדוק איך זה בכלל מרגיש לנו בגוף והאם טעימות לנו (למרות השם הסקסי לדעתי הן בכלל לא טעימות ולכן לא מלקט אותן) כמו כן יש לתת להן עיבוד תרמי חזק וטוב על מנת להפחית את הסיכוי לרגישות.
חשוב להדגיש!!!!! אין לראות בפוסט הזה כהמלצה למאכל, חשוב להכיר את הפטרייה אישית ומקרוב בשטח ולא רק דרך מסך.
עובדת בונוס לסיום:
עד השנה האחרונה בין המינים שהופיעו בספרות בארץ הייתה נטופה דורית, בבדיקות גנטיות שנערכות בשנים האחרונות בפרויקט הזיהוי הגנטי התגלה כי כל הפטריות שנחשדו כנטופה דורית הן נטופה ים-תיכונית, מין שלא הופיע עד כה בספרות וברשימת המינים הישראלים.
ייתכן כי יש לנו גם וגם, אבל נכון לכרגע אין הוכחה חד משמעית לנטופה דורית בישראל.
וזו תזכורת נפלאה כמה מעט לפעמים אנחנו יודעים וכמה יש לנו עוד ללמוד וטוב לגלות צניעות וענווה.
