אחד האתגרים במחקרים על פטריות הבר, ובמיוחד על גופי הפרי הוא הארעיות שלהן.
איפה שמצאנו פטריות היום לאו דווקא אומר שנמצא גם מחר ובעוד שבוע.
הן תלויות במגוון גורמים, כמו מזג האוויר, בעלי חיים ועוד.
וביחד עם הבאז סביב הפטריות שרק מתעצם בשנים האחרונות, עדיין יש עוד הרבה ללמוד ולדעת עליהן.
בתחילת דצמבר 2019 הייתי בכנס פטריות בקפריסין, הכנס היה בשבילי נקודת מפנה רצינית,
למרות שכבר עבדתי במחקר בתחום המיקולוגיה, הדרכתי סיורים וגידלתי פטריות, שם הבנתי (בצורה עמוקה) כמה עוד מלא ידע יש, וכמה מעט אנחנו יודעים על תחום הפטריות בכלל ובפרט בישראל.
בישראל יש מחקרים על פטריות כבר מעל ל50 שנה, חוקרים מדהימים שתיארו מינים חדשים למדע ועוד.
אבל ביחס לאירופה? ובכלל למדינות אחרות שבהם תרבות הפטריות מושרשת גם מאות שנים אחורה, בישראל התחום עדיין בחיתולים.
בכנס בקפריסין היו מגוון של הרצאות, סיורי שטח, מיקרוסקופיה ועוד.
בזמנו מאוד עניין אותי מורפולוגיה וזיהוי של פטריות, ובין הסיורי שטח וההרצאות המלמדות מאוד על כמהות, אמניתות ועוד, הייתה הרצאה אחת שלא נתתי לה אז מספיק תשומת לב, הרצאה של איף ארנולדס – מיקולוג הולנדי שדיבר על שיטת מיפוי פטריות בהולנד.
ארנולדס הוא חלוץ בתחומו, בין הראשונים שדיברו על חשיבות הפטריות במערכת האקולוגית ולא רק כאורגניזם בפני עצמו.
בשנת 2022 פה אצלנו בישראל ביחד עם חבר'ה נוספים מהצפון ומתחום המיקולוגיה יצרנו פרויקט שנקרא מיקולוגיה בכיכר, כחלק מפרויקט של אקדמיה בכיכר (הנגשה של ידע אקדמאי לציבור) על מנת ללמד עוד אנשים על פטריות ועל החשיבות שלהן.
אחד מהמפגשים המרגשים שקרו שם היה בין יניב סגל, קולגה וחבר של שנים רבות (שגם היה איתי בכנס בקפריסין – ובשונה ממני הוא ממש נתן תשומת לב להרצאה של ארנולדס והיא ליוותה אותו גם אחרי) לניצן בר שמואל (אקולוגית בהכשרתה), שעבדנו באותו מכון מחקר (בתחומים שונים) וכיום גם קולוגה בתחום מחקר הפטריות.
בעקבות המפגש הזה (ועוד כמה דברים שקרו במקביל) התפתח אצלנו בישראל פרויקט ניטור פטריות הבר.אז בואו נכיר את הפרויקט יותר לעומק ואיפה אתם לוקחים חלקו בו 🙂
מטרת העל של הפרויקט:
יצירת תשתית נתונים מהימנה על העושר, השפע והמגוון הביולוגי של פטריות עילאיות (Macrofungi) בישראל.
הפרויקט שואף לגשר על הפער בין תצפיות מזדמנות של חובבים לבין סקרי מומחים שיטתיים, כדי להבין טוב יותר את תפוצת הפטריות וההשפעה על בריאות המערכת האקולוגית ברמה הלאומית.
יעדי הליבה:
- ביסוס מאגר נתונים לאומי: ריכוז נתוני עתק (Big Data) המשלבים דגימות מומחים עם דיווחי מדע אזרחי מכל רחבי הארץ.
- אינטגרציה של רשתות חברתיות: פיתוח שיטות לאיסוף ועיבוד נתונים מקבוצות פייסבוק ייעודיות, ככלי משלים לפלטפורמות מדע אזרחי מסורתיות.
- תיקוף מדעי (Validation): פיתוח כלים סטטיסטיים להערכת מהימנות דיווחי הציבור, במטרה להפוך אותם למקור מידע מוסמך עבור מחקר אקדמי וגופי שימור.
- קידום פרויקטים קהילתיים: רתימת קהילות מקומיות ברחבי הארץ לניטור הטבע הסמוך אליהן, תוך העלאת מודעות חברתית וחשיבות אקולוגית.
- תמיכה במדיניות שימור: אספקת בסיס ידע מדעי לקביעת ממשק שטחים פתוחים והגנה על מינים נדירים.
הישגי הפרויקט עד כה:
מאז תחילת הפרויקט בשנת 2023 (למרות המלחמה הבלתי נגמרת, הפינוי מהצפון וכל הקשיים פה בישראל) ונכון להיום בשנת 2026, הפרויקט צבר הישגים מדהימים.
- עוצמת המדע האזרחי: מאגר הכולל 15,018 תצפיות של 719 מינים שונים בפריסה ארצית!
- קהילה: רשת פעילה של 740 צופים וצופות (ועלייה מתמדת בדיווחים) פרויקטים קהילתיים הכוללים קורסים על פטריות הבר (רוצים קורס לקהילה שלכם? צרו איתי קשר בפרטי ונתאם)
- בקרה מדעית: סקר מומחים שיטתי שנערך לאורך 3 שנים ביער חוף כרמל, המהווה קבוצת ביקורת קשיחה לתיקוף הנתונים באזור הכרמל ואלונה.
- ניתוח השוואתי: ביצוע מחקר עומק שהתמקד בחורף 2023-2024 בו נותחו אלפי תצפיות לבחינת הדיוק של דיווחי הציבור מול סקרי שטח.
הגוף המבצע:
הפרויקט מובל על ידי "פטריות" מרכז הפטריות הלאומי במכון שמיר למחקר בשיתוף אוניברסיטת חיפה.
וביחד עם יניב סגל (דרך הפטריות) ואנוכי ששון זערור (שָׂשׂ בדרך) כסוקרים המקצועיים בשטח, בזיהוי הפטריות מהפלטפורומות השונות ותמיכה מקצועית נוספת.ואיפה אתם נכנסים?
בניטור במומחים בלתי אפשרי לסקור מספיק שטחים ובתדירות ממש גבוה
בעזרתכם ובעזרתכן אפשר להגיע למגוון גדול של בתי גידול, ובזמנים שונים ולראות מה קורה באמת בשטח הרחב יותר.
איך זה קורה?
פגשתם פטרייה בטבע, תצלמו אותה מכל הכיוונים ותעלו את התצפית לiNaturalist, בזיהוי תבחרו פטרייה והפטרייה תתווסף אוטומטית לפרויקט הניטור, שם גם תוכלו לקבל זיהוי לפטרייה וגם התיעוד שלכם ישמש בפרויקט הניטור ובמחקרים עתידיים.
