הנטופות הן בין הפטריות המגניבות שיש (תכלס כולן כל-כך מגניבות אז😉)
מעבר לצבעים (יש אפילו נטופה בצבע אינדיגו! – אם כי לא בישראל) והצורות המעניינות, יש להן "פיצ'ר" מגניב שתכף נכיר יותר.
בארץ יש לנו מגוון מינים של נטופות כשאחת המוכרות ביותר היא הנטופה ערבה.
אז רגע לפני שבכלל נדבר על שאר הנטופות בואו נכיר אותה🧙🏻♂️
הנטופה ערבה היא אחת הפטריות הנחשקות והטעימות בישראל לדעת רבים.
היא גם אחת הפטריות הקלות לזיהוי, אממה היא אחת הפטריות הנחבאות והנסתרות, לעיתים למצוא אותה דורש מיומנות שנצטרך לפתח כי הן מסתתרות נהדר.
וזה אחד הדברים הקסומים בחיפוש שלהן.
שם הסוג: נטופה – Lactarius, מתייחס לחלב שהפטרייה מפרישה בפציעה של הדפים וחתך של הבשר שלה.
שם המין: ערבה – deliciosus, ניתן לפטרייה על ידי קארל לינואס (אבי הטקסונומיה) ומתייחס כנראה לכך שהיא הייתה פטריית מאכל טעימה לדעתו.
היכן ניתן למצוא אותה:
- הנטופה היא פטרייה מיקוריטית (מיקו – פטרייה, ריזה – שורש).
- חלק מהמינים גדלים ליד אורנים וחלק ליד אלונים.
- את הנטופה ערבה (ואחיותה שנפרט עליהן בהמשך) נחפש ליד עצי אורנים (יש תיעודים כי גדלה גם במקומות ללא אורנים וליד קטלבים, אך אם אני יוצא במיוחד לחפש אותה אחפש בחורשות אורנים).
- היא נפוצה מדרום הארץ ועד הגולן הרחוק.
- הרבה פעמים הנטופה ערבה מתחבאת מתחת לאלת המסטיק ומתחת למחטי האורנים – מה שהופך את החיפוש שלה לחוויה מאוד כיפית אבל גם שדורשת מיומנות ( ראו סירטון 1)
חשוב לציין: יש לקטים אשר פשוט הופכים את כל המחטים במטרה ללמצוא אותה, אישית אני ממש נגד כך, ובעד ללמוד לזהות איך היא מתחבאת, ככה אנחנו מצמצמים פגיעה ביער ומשאירים אחרינו את השטח בצורה נעימה למטיילים הנוספים בו.
איך מזהים את הנטופה ערבה?
- הנטופה ברוסית נקראית ריז'יק (ג'ינג'ית) וזה אחד המאפיינים הראשונים שלה, צבעה הכתום.
- היא מוריקה (משנה צבע לירוק) לאחר מגע(לוקח קצת זמן) וכשהיא מתבגרת, בגלל תהליך החימצון.
- הכובע נע בין כמה ס"מ לעד 20 ס"מ+, עגול וסימטרי, קעור, ולעיתים בעל "מכתשים" או "טבעות״.
- הרגל גלילית, מרכזית, ובעלת "מכתשים", מתחילה מוצקה ובבגרות חלולה.
- בפציעה של הדפים אפשר לראות שינוי צבע קל, ובחתך של בסיס הרגל בצורה רוחבית אפשר לראות כמו "שמש" זורחת מתוך הפטרייה.
- מבחינת פטריות דומות שלא אכילות או דורשות טיפול מסויים יש כמה, כמו חריפיות (הנטופות הן חלק ממשפחת החריפתיים) או נטופות נוספות שהחלב שלהן בצבע לבן, וללא הגוונים הכתומים והטבעת הכתומה.
אז מי הן ״אחיותיה״?
בשנת 2019 הייתי בכנס פטריות בקפריסין ושם נחשפתי לראשונה ל2 פטריות מאוד דומות לה, שלא שמעתי עליהן לפני כן בארץ.
נטופה חצי דממנית – lactarius semisanguifluus.
נטופה דממנית – lactarius sanguifluus.
מאז כבר גילינו שאחת מהן (הדממנית) קיימת אצלנו בארץ ובמשך כל השנים פשוט לא שמנו לב, ואני די בטוח שגם החצי דממנית קיימת אצלנו ומקווה שבעתיד הקרוב זה יוכח רשמית.
אז למרות שמאוד קשה להבדיל ביניהן לפעמים, ושאינני מומחה בהן, אנסה לפרט ולהציג את ההבדלים ביניהן כפי שלמדתי בכנס שם, וכפי שאני פוגש בשטח היום.
מימין לשמאל:
נטופה ערבה – שימו לב לצבע הכתום
נטופה חצי דממנית – הצבע מתחיל כתום וניהיה יותר אדום ייני
נטופה דממנית – הצבע כבר מההתחלה אדום ייני ויותר עמוק.
קרדיט תמונה: אולגה גודורובה
בתכלס, שלושתן אכילות וכלקטים אולי זה לא מעניין את רוב האנשים.
אך בעיניי זה מאוד חשוב, תשומת הלב לפרטים הקטנים, זה חלק גדול מהמהות של ליקוט ופטריות ספציפית.
וזה משהו שחשוב בעיניי לסגל בכדי להיות לקטים בטוחים.
מעבר לכך לטעמי יש גם הבדל בטעם שלהן.
לקראת סיום דגש חשוב מבחינת המאכל שלהן:
על אף שהן אכילות ידוע על רגישות לנטופות, לכן בהתחלה מומלץ ללקט כמות קטנה, לבדוק איך זה בכלל מרגיש לנו בגוף והאם טעימות לנו (למרות השם הסקסי לדעתי הן לא ממש טעימות ולכן לא מלקט אותן) כמו כן יש לתת להן עיבוד תרמי חזק וטוב על מנת להפחית את הסיכוי לרגישות.
חשוב להדגיש!!!!! אין לראות בפוסט הזה כהמלצה למאכל, חשוב להכיר את הפטרייה אישית ומקרוב בשטח ולא רק דרך מסך.
עובדת בונוס לסיום:
עד השנה האחרונה בין המינים שהופיעו בספרות בארץ הייתה נטופה דורית, בבדיקות גנטיות שנערכות בשנים האחרונות בפרויקט הזיהוי הגנטי התגלה כי כל הפטריות שנחשדו כנטופה דורית הן נטופה ים-תיכונית, מין שלא הופיע עד כה בספרות וברשימת המינים הישראלים.
ייתכן כי יש לנו גם וגם, אבל נכון לכרגע אין הוכחה חד משמעית לנטופה דורית בישראל.
וזו תזכורת נפלאה כמה מעט לפעמים אנחנו יודעים וכמה יש לנו עוד ללמוד וטוב לגלות צניעות וענווה.
