מיקופגיה ביונקים

"השלם גדול מסך חלקיו" – זוהי גישה פילוסופית שאני מאוד אוהב ומתחבר אליה 
וכשאנחנו מסתכלים על מערכות אקולוגיות, זה בסיסי לחלוטין להסתכל ככה.
הפעם נצא יחדיו למסע שמחבר בין פטריות ובעלי חיים (ספציפית יונקים) ועל ההשפעה של החיבור שלהם על המערכת האקולוגית כולה.

על הקשר בין בעלי חיים לפטריות אפשר לדבר רבות במגוון אספקטים סופר מרתקים,
כמו הפטרייה האנטומופתוגנית Massospora שגדלה על ציקדות ומשנה את הההתנהגות שלהן בצורה סופר מרתקת (בקצרה? סקס סמים ופטריות) המכילה את החומרים קאתינון (אמתפמין שנמצא בצמח הגת) ופסילוסיבין שנמצא גם בפטריות כובע ומשמש כפטריית מרפא מדהימה לשלל תסמינים נפשיים ועוד (אם כי לרוב מוכרת בשמות הלא הוגנים פטריות הזייה, קסם או כסם מסוכן) או הדוגמא המוכרת יותר הקורדיספסים למיניהם שמתשלטים על חרקים וגם אם לא נרחיק הרבה, גם פה בישראל יש פטריות עם ריחות חזקים ודוחים שמושכים זבובים המפיצים את הנבגים (כישורית מרושתת ופינית מבאישה) ועוד מלא מלא דוגמאות לקשרים נוספים בין פטריות וחרקים כמו נקובית חלמונית וקשתנית טבעתית.
הפעם אני רוצה שנדבר על משהו אחר דווקא, על מיקופגיה.
נעים מאוד:
מיקו- פטרייה
פגיה – אכילה
בפשטות, זה מונח שמתאר אכילה של פטריות על ע"י בעלי חיים.
עוד מונח שחשוב להכיר – Fungivore – אוכל פטריות.
זה כבר מתאר בעל חיים שחלק משמעותי בתזונה שלו היא פטריות. 

בעצם כל פאניגבור הוא מיקופוג, אבל לא ההפך.

רגע לפני שנתחיל, מוזמנים רגע לעצור, לכתוב לכם איזה חיות לדעתכם אוכלים פטריות ואז לגלות ולהיות מופתעים 😉

בשנת 2022 פורסם מאמר סקירה של צוות חוקרים מאוסטרליה, מקסיקו וארה"ב זה מאמר שבעצם עובר ומסכם מלא מאמרים אחרים ולכן נקרא מאמר סקירה.
יש בו 1154 מקורות!!! שפורסמו במקומות שונים ברחבי העולם במשך 146 שנים!  ו5 שפות שונות (אני רוצה רגע להתעכב על זה, תחשבו איזה מטורף זה! כמה ידע נצבר, נכתב ונשמר והנה הכל אוגד ביחד בצורה נגישה).
זהו מאמר על מיקופגיה ביונקים כחלק מסקירה רחבה יותר עם מאמרים נוספים על פטריות ובעלי חיים.
במאמר נמצא כי 508 מינים שונים של יונקים מ15 סדרות שונות צורכים פטריות למאכל.

אז אם בעבר כשהייתי נשאל איזה חיות אוכלות פטריות התשובה הייתה בדרך כלל: חזירים, חשופיות, איילים, הפעם התשובה שלי הרבה הרבה יותר מורחבת.
על החיות האלה, חשיבות הקשר שלהן ושל הפטריות וההשפעה על המערכת האקולוגית כולה נדבר הפעם.

בואו נעבור בקצרה על הסדרות השונות ביונקים שבהן נמצא מיקופוגיה, ולאחר מכן נתמקד לעומק.

יונקי כיס

• אופוסומאים – Didelphimorphia – סדרה קטנה יחסית של כיסאים שמקורה באמריקות, נמצאו דיווחים על פטריות בתזונתם של שלושה מינים כולם ממשפחת Didelphidae – כ2.4% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
• אופוסומאים חדפיים – Paucituberculata – אנדמיים לאמריקה הדרומית –  עד כה, רק המין long-nosed shrew-opossum) Rhyncholestes raphanurus) דווח כאוכל פטריות – כ14.3% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
• מוניטאים -Microbiotheria – קוף ההרים הקטן – אנדמי לדרום דרום אמריקה בעבר חשבו שיש רק מין אחד, כיום אומרים כי יש 3 מינים, דווח כי הוא אוכל כמויות קטנות של פטריות כ-33% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות. (ייתכן כי גם שאר המינים הקיימים).
• טורפי כיס – Dasyuromorphia – אנדמיים לאוסטרליה, גינאה החדשה וכמה איים סמוכים בעיקר טורפים או אוכלי חרקים, אך נמצאו דיווחים על פטריות בתזונתם של חמישה מינים – כ6.5% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
• בנדיקוטאים – Peramelemorphia – אנדמיים לאוסטרליה, גינאה החדשה וכמה איים סביבם, רוב המינים בסדרה זו שנחקרו הוכחו כאוכלי פטריות –  כ 59% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
• קנגוראים –  Diprotodontia – אנדמיים לאוסטרליה, גינאה החדשה וכמה איים סמוכים,  לקבוצה זו מגוון של התמחויות תזונתיות, וחלק מחברי הסדרה נשענים במידה רבה על פטריות כחלק גדול מתזונתם נמצאו דיווחים על פטריות בתזונתם של 33 מינים בשמונה משפחות, כ 22% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.

יונקי שליה

• ארמידלאים – Cingulata   -אנדמיים ליבשת אמריקה, נמצאו דיווחים על פטריות בתזונתם של שלושה מינים בשתי משפחות – כ 14.3% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
• פילאים – Proboscidea – כיום קיימים רק 3 מינים חיים בסדרה, באסיה ובאפריקה, נמצא איזכור לכמויות זעירות של פטריות בפיל סוואנה האפריקאי (קשה לקבוע באופן חד משמעי האם מדובר במיקופגיה מכוונת או בצריכה מקרית של נבגים, במקרה הזה ועד לביצוע מחקרים נוספים על פילים, אנו מתייחסים למיקופגיה כעדות לנוכחות פטריות בתזונה) כ33% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.

• פרימטים – Primates קבוצה רחבה ומגוונת, אם כוללים את בני האדם (Homo sapiens), ניתן למצוא אותם כמעט בכל בית גידול על פני כדור הארץ והם מהיונקים המסתגלים ביותר.
  תועד כי בני אדם מודרניים מלקטים יותר מ 2100 מיני פטריות אכילות הן לשימוש אישי והן למכירה מסחרית, מספר גדול יותר מכל מין של יונק אחר בסקירה! קיימות כמובן דרכים רבות – חיוביות ושליליות כאחד – שבהן בני אדם תורמים להפצת נבגים, וההשפעה על המערכת האקולוגית בכללי ובליקוט בפרט, אבל זה נושא בפני עצמו. נמצאו  דיווחים על פטריות בתזונתם של 105 מיני פרימטים ב 13 משפחות, מה שכן, עיקר המאמרים על מאכל של פרימיטים הוא בתצפיות בשטח שזה נהדר כמובן, אבל גם חשוב ניתוח צואה כי רוב הסיכויים שאז יהיו עוד מלא תצפיות ומידע מדויק יותר – כ 20.2% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
• ארנבאים – Lagomorpha – קבוצה קטנה יחסית בעלי תפוצה רחבה, שניזונים בעיקר מחומר צמחי, אך נמצאו דיווחים על פטריות בתזונתם של 12 מינים בשלוש משפחות – כ 11.1% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות. 
• מכרסמים – Rodentia – קבוצה קוסמופוליטית (נמצאת כמעט בכל העולם) – ככל הנראה הם חלק ממפיצי נבגי הפטריות החשובים ביותר, ובחלק מהמינים פטריות מהוות חלק גדול מתזונתם. נמצאו דיווחים על פטריות בתזונתם של 221 מינים ב 14 משפחות – כ 8.5% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
•  אוכלי חרקים – Eulipotyphla  – סדרה מגוונת שכוללת קיפודים, דחפים, חפרפרות ועוד,  נחשבים לרוב כאוכלי חרקים בעיקר, אך מצאנו דיווחים על פטריות בתזונתם של 21 מינים בשלוש משפחות – כ 3.9% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
• טורפים – Carnivora – למרות השם, מגוון רחב של מינים משלים את תזונתם במגוון סוגי מזון נוספים, נמצאו דיווחים על פטריות בתזונתם של 27 מינים בתשע משפחות – כ 10.1% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
• מפריטי פרסה – Perissodactyla – בעלי פרסה בעלי מספר אצבעות אי זוגי, לדוגמא: סוסים, חמורים, זברות, קרנפים ועוד, למרות שנראה שיש תלות מאוד נמוכה באכילת פטריות, נמצאו דיווחים על אכילת פטריות אצל סוס הבית, וטפיר ההרים – כ 11.1% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.
• מכפילי פרסה – Artiodactyla – בעלי מספר אצבעות זוגי, לדוגמא: בקר, כבשים, איילים, חזירים, ג'ירפות ועוד, רוב המינים בסדרה זו בעלי גוף גדול יחסי, ולכן פטריות לא מהוות חלק עיקרי מתזונתם, אבל נראה שיש לפטריות חשיבות תזונתית עבורם, נמצאו דיווחים על פטריות בתזונתם של 59 מינים בשבע משפחות – כ 23% מהנציגים החיים של סדר זה הוכחו כאוכלי פטריות.

אז כפי שאתם יכולים לראות יש מגוון מאוד גדול של חיות שנמצא כי הם אוכלי פטריות. חשוב לציין גם כי זה רק מה שהחוקרים סקרו במאמרים, ומה שבכלל נחקר, רבים הסיכויים כי יש עוד מגוון גדול של מינים שאוכלים פטריות (ומאז יצאו עוד מאמרים בנושא כמו מאמר מ2025 על מיקופגיה של שלושה מיני פרימיטים מעמק איסה שבטנזניה ושם תיעוד ראשוני לקוף גנון אדום זנב)יש משפט של אחד המשוררים האהובים עלי, ג'לאל א-דין רומי "אתה לא טיפה באוקיינוס, אתה הוא כל האוקיינוס עצמו בטיפה" ובעיניי אנחנו גם וגם ולא רק אנחנו, כל הדברים, ובכל הסיכום הזה יש מגוון תיעודים ענקיים (תזכרו שהמאמר מבוסס על 1154 מקורות!) שעברנו עליהם ממש בקצרה כרגע, אבל תזכרו שגם כל תיעוד הוא אוקיינוס שלם. ותכף נצלול קצת יותר לעומק.

רגע לפני שנמשיך הלאה עם בעלי החיים אנחנו צריכים רגע לעצור להבין כמה מונחים בהקשר של גופי פרי שיעזרו לנו בהמשך.

אפשר לחלק גופי פרי למספר חלוקות שונות לדוגמא:

• אגריקואידיות – Agaricoid – מה שמוכר לנו ככובע ורגל, עם שכבה נושאת נבגים חשופה.
• סקוטאידיות – Secotioid – פטריות ביניים לדוגמא כרסנית הגליל 
• גסטרואידיות – Gasteroid –  פטריות סגורות סטייל אבקית, עורית.

   

חלוקה נוספת שהיא יותר אקולוגית ומתארת את בית הגידול:

• Hypogeous – היפוגאיות  – תת קרקעיות.
• Epigeous – אפיגאיות – על קרקעיות.

ומונח שנשתמש בו מעכשיו  sequestrate fungi.
שבתרגום חופשי לעברית נקרא לו פטריות "כלואות" או פטריות סגורות.
אלה פטריות שהשכבה הנושאת את הנבגים שלהם לא חשופה לאוויר כמו נגיד בפטריות הכובע אלא היא סגורה (כמו לדוגמא כמהין, דמויי כמהין, כרסנית הגליל, סגלגלית מצויצת ועוד) ובכלל פטריות היפוגאיות סקטואיודיות וגסטרואיודות.

איזה פטריות תועדו נאכלות על ידי יונקים?
רשימת היונקים ורשימת הפטריות עצומה, היא משתנה בין מינים שונים, אבל הנה כמה מהיונקים שאוכלים, ובאמת אפשר לראות את הגיוון (אחרי הכל מ15 סדרות שונות) מפנדה אדומה, צבאים, איילים, עיזים, כבשים, מכרסמים מגוונים, צבועים, סוריקטות, ועוד מגוון באמת גדול ממש. 

והנה חלק מהפטריות, אפשר ממש לראות שזה גם הרבה פטריות שמוכרות לנו, כמו שמשיינית, נטופה ערבה, דרדסיות, אמניתות, גושיות, כמהין, שרפית, גביעוניות ועוד מגוון גדול מאוד של פטריות.
לפי מה יונקים בוחרים איזה פטריות לאכול?

יונקים יעדיפו פטריות שמייצרים צבעים או ריחות חזקים שניתן לזהות בקלות.
אבל תכלס מה שיותר מעניין זה שיש תיעודים ברורים לאכילה של חלקים מסוימים בגוף פרי כמו השכבה הנושאת את הנבגים אצל מגוון יונקים לדוגמא:
מחקר מ2012 שציין אכילה באופן קבוע של הדפים אבל לא של שאר גוף הפרי אצל סנאים אדומים מצפון אמריקה, ותיעודים נוספים כמו עכבר ההרים הוולקני, למורים חומים ועוד, שהעדיפו בצורה ברורה לאכול חלקים מסוימים.
במכרסמים שונים ובפטריות סקוויסטרטיות שונות יש העדפות לאכילת חלקים שונים, כמו ב"כמהין איילים" שהשכבה החיצונית נאכלת, לעומת פטריות מהמשפחה Mesophelliaceae שדווקא החלק הפנימי נאכל.

איך הם יודעים איזה פטריות רעילות ואיזה לא?

לגבי הרעלות של פטריות בר ביונקים, לא מצאתי תיעוד של הרעלות של יונקי בר מפטריות (יש הרבה מאמרים על הרעלות של חיות אבל מדובר לרוב בחיות בית או מרעה).

יש מאמר משנת 2014 על קוף מקוק יפני(הקוף עם הבובה שכיכב בחדשות לאחרונה) ובו יש תיעוד כי הם אוכלים מגוון פטריות, וההימנעות שלהם מפטריות רעילות מתבססת על ידע קדום (לפי כך שהם פשוט אכלו בלי לבחון לעומק) אבל כאשר הם היססו הם טעמו מעט מגוף הפרי לפני האכילה ולעיתים היו מוותרים על הפטריה. (חשוב לציין!  אי אפשר לעשות השלכות מיונקים אחרים לבני אדם על הרעלות מפטריות ועל אכילת פטריות וגם על המאמר הזה יש הרבה מה להרחיב).

אבל כן רוצה להראות לדוגמא את הפטרייה נטופה (הנטופות הן פטריות ממשפחת החריפתייים ונקראות כך על שם חלב שיוצא להן בפציעה של הדפים).
בLactarius volemus (מין של נטופה שאין לנו בארץ שהזכרתי בהרצאה על הפטריות בתאילנד) הלטקס מכיל פוליאיזופרין (שנמצא גם בגומי) ונראה שהוא מרתיע חסרי חוליות מאכילה של הפטריה, ולכן יש פחות חסרי חוליות (כמו חשופיות) שניזונות מהפטריות נטופות, לעומת פטריות אחרות במשפחה שלא מייצרות חלב, יותר מכך, יש יותר יצור חלב בפטריות הצעירות מאשר בבוגרות (שאז הוא מועט או מפסיק לחלוטין) וכמות האכילה בין נטופות בוגרות וחריפיות זהות.
ייתכן כי הלטקס מגן על גופי פרי צעירים מאכילה לפני הבשלת הנבגים.

אגירה ואיחסון של פטריות
בוא נקח רגע את עונת הפטריות בישראל, היא עונה מאוד קצרה יחסית, עיקר העונה בין דצמבר לפברואר – כן, נכון, יש גם פטריות לפני וגם אחרי ויש עונות שבכל חדש בשנה מצאתי פטריות, ואפילו פטריות ללקט.
אבל עיקר העונה הוא בחורף, ובקיץ לרוב אין מה ללקט.

מה הפתרון אצלי? לגדל פטריות כל השנה. אבל מעבר לזה…כשאני פוגש פטרייה נחשקת, שאני אוהב, אני הרבה פעמים מייבש, מקפיא, כובש, או אם אני אצמצמם את זה לשתי מילים: אוגר (אם כי אני מעדיף אספן) ומאחסן. 
זה לא ייחודי לי וגם לא לבני אדם, יש מגוון יונקים שאוגרים ומאחסנים מזון ברמות שונות.

התנהגויות אגירה של פטריות תועדו בתדירות הגבוהה ביותר אצל סנאים אדומים מצפון אמריקה,
אך התנהגויות דומות מתרחשות במכרסמים מאזורים אחרים בעולם שחווים חורפים קרים או גורמים סביבתיים או אקלימיים שעלולים להוביל למחסור עונתי במזון.

את הייבוש הסנאים מבצעים על ענפים, ולאחר מכן מסתירים במאגרי מזון, באיזורים מסוימים הם מייבשים כלכך הרבה שזה תואר כי זה נראה כמו עץ חג מולד מקושט.
לפעמים יצא לי להסתובב ביער פה בישראל ולמצוא פטריות תלויות על ענפים ממש כמו שהסנאי מייבש, תמיד ייחסתי חשיבות לבני אדם ותהיתי לעצמי מה הקטע של ההזויים שעושים את זה, אבל אולי בכלל מדובר בחיה מקומית כלשהי? אני לא יודע…

מגוון התיעוד של איחסון ואגירה ממש גדול, עם מגוון גדול של שיטות, כמו שימוש ב"מטאטא מכשפה" לאיחסון פטריות מיובשות. 
יש תיעוד של המיקולוג ארתור הנרי בולר, שמצא בבית נטוש קופסא שמשקלה היה כמעט חצי קילו יבש (שזה כ5 קילו טרי) עם 116 פטריות מיובשות ותיעוד נוסף עם מאגר עם כ 300 פטריות.

חשוב לציין – יש שוני גם באותו המין או בין מינים שונים לפי סביבת המחייה, לדוגמא הסנאי בסקוטלנד אוגר הרבה פחות מסנאי בצפון צפון אמריקה או בפינלנד.
אגירה ואיחסון של פטריות באיזורים חמים ולחים לא תועדה כי הפטריות ירקבו בתנאים שכאלה, ולגבי בעלי חיים אחרים אין יותר מדי תיעודים או מחקרים בנושא, ייתכן כי יש חיות נוספות שאוגרות ומאחסנות אבל זה דורש מחקרים עתידיים.
מה שכן, מעבר למי שמייצר את המאגר, יש עוד הנהנים ממנו, במאמר מ1978 צוין כי עורבנים סיביירים –  Perisoreus infaustus, שורדים את חורפי אירואסיה בחלקם באמצעות אכילת פטריות שנגנבו ממאגרי מכרסמים, או סנאים מעופפים שפעילי לילה שודדים מסנאים פעילי יום, מה שכן זה עלול להיות מסוכן, יש אפילו תיעוד של קרב עד המוות על מאגר. 

למרות התיעודים האלה הרבה דברים עוד לא מובנים לעומק ודרושים מחקרים נוספים בנושא.

יתרון תזונתי של צריכת פטריות
חשוב לזכור כמו עם צמחים שיש ערך תזונתי שונה ולא כל הפירות והצמחים עם אותו הערך ככה גם בפטריות, אנחנו נוהגים להתייחס לכל הפטריות כזהות לפעמים אבל זו ממלכה ענקית ומאוד מגוונת! גם הביוכימיה של פטריות מורכבת ומשתנה בין פטריות שונות והערך התזונתי עבור יונקים משתנה גם בין מיני פטריות וגם בין חלקים שונים של גוף הפרי. לכן התפקיד התזונתי שפטריות ממלאות בתזונת יונקים משתנה בין פרטים, מינים, עונות וזמינות של מזונות אחרים. (יש הערכות שונות על כמות צריכה האנרגיה היומית אבל לא נכנס לזה כרגע)

גופי הפרי מכילים בדרך כלל יותר חלבונים ונוטריינטים מאשר חומר צמחי  ויכולים להוות מקור חשוב לחומצות אמינו חיוניות. ביונקים גדולים יותר, פטריות אינן בהכרח מקור עיקרי לביומסה תזונתית אך יכולות לספק נוטריינטים מרכזיים שלעיתים נדירים או קשים להשגה במקורות מזון אחרים.

מעבר לכך דופן התא של הפטריות עשויה מכיטין, מה שמקשה על העיכול שלהן כשהן נאות ולכן יש לבשל פטריות לפני האכילה, אצל בעלי חיים בישול לא רלוונטי אבל יונקים רבים מסוגלים לייצר אנזימים שמפרקים כיטין ולעכל רקמות פטרייתיות כדי לגשת לנוטריינטים.

לחלק מהמינים זה אפילו מקור תזונה פשוט ונגיש שלא דורש עיבוד כמו נגיד קילוף אגוזים, חילוץ זרעים וכדומה, ובאמת פטריות הן מקור תזונתי חשוב ומבוקש אצל יונקים מסוימים.
לדוגמא: בקוף גונון ירוק, פרטים בעלי מעמד חברתי גבוהה יותר בקבוצה נוטים לאכול יותר פטריות, כשפרטים במעמד נמוך יותר אוכלים יותר פירות, מכך אפשר להסיק כי השימוש במעמד החברתי הגבוהה יותר להשיג פטריות מראה כי הן מבוקשות (אולי בגלל טעם, ריח או יתרונות תזונתיים).
גם בגורילות, ובמקוקים יפנים יש תיעודים של קרבות בתוך הקבוצה על החזקה וצריכה של פטריות.
בתיעוד משנת 1983 של הפרימטולוגית (חוקרת פרימטים) דיאן פוסי על גורילות נכתב:

״מזון מיוחד נוסף הוא בהוקית שטוחה (Ganoderma applanatum), פטריית טפילית על עצים שמוצקה וגדולה. הבליטה דמוית המדף קשה להפרדה מהעץ, ולכן בעלי חיים צעירים נאלצים לעיתים ללפות את הגזע בידיים וברגליים בצורה מסורבלת ולהסתפק בנגיסה במעדן. בעלי חיים בוגרים יותר שמצליחים לנתק את הפטרייה נצפו נושאים אותה מאות מטרים ממקורה, תוך שהם מגנים עליה בקנאות מפני ניסיונות של פרטים דומיננטיים יותר לקחת אותה מהם, גם נדירות הפטרייה וגם חיבתם של הגורילות אליה גורמות למריבות רבות בתוך הקבוצה, שחלקן נפתרות על ידי הזכר הדומיננטי, שפשוט לוקח לעצמו את מושא המחלוקת”

אצל הסנאי האדום הזואולוג קלינטון הארט מריארם כתב באחד ממאמריו:

״מהעדפתו לפטריות יש שיראו בו אנין טעם, אך בכל דרך שבה נתייחס לטעם זה, זהו מחזה משעשע לראות אותו גורר ‘פטריית כובע’ גדולה לאחד ממחסניו. אם הכובע נתפס בענף או בגזע כלשהו ונשבר מהרגל, כפי שקורה לעיתים קרובות, הוא כמעט תמיד ירטון ויתיז קצף לזמן מה ואז ייקח את החלקים בנפרד אל יעדם״

ובאמת פטריות זה מאכל נחשק, גם בקרב בני אדם וגם בקרב פרימטים יונקים וחיות נוספות.
שתי נקודות נוספות שחשוב לציין בהקשר של מאכל פטריות.

1.רפואה – נכון להיום לא ידוע האם יונקים משתמשים במאכל של פטריות גם כדי לרפא את עצמם, מחקר על פטריות מסוימות הראה שימוש פרמקולוגי בחלק מהפטריות, אבל הקשר לריפוי עצמי בבעלי חיים הוא ספקולטיבי.

 

2.גם פטריות אכילות יכולות להיות רעילות -כמו שכתבתי בישעורית אפורה, הסביבה משפיעה! – יש מחקרים על מיני פטריות הסופגים רעלנים מהסביבה כמו איזוטופים רדיואקטיביים של היסוד צזיום, דבר שיכול לעבור הלאה בשרשראת המזון, מהחיה שאכלה את הפטריה, לחיה שאכלה את החיה וכן הלאה.
לרוב המזהמים הסביבתיים הם תוצרי לוואי של של פעילות אנושית (כגון: חקלאות, כריה, הפצצות ועוד)
חשיבות אקולוגית
מעבר לכמה שזה מדליק שיש יונקים (ובכלל חיות) שניזונות מפטריות, יש גם חשיבות אקולוגית – וכמו שנכתב בהתחלה, השלם עולה על סך חלקיו, זה לא רק פטרייה שנאכלת ע"י חיה, ולא רק חיה שאוכלת פטריה, יש פה מערך אקולוגי שלום שמושפע מכך ובשביל זה נצטרך רגע לדבר קצת על אקולוגיה ורבייה בפטריות.
רק רוצה להזכיר לפני, אני כרגע מדבר פה בצורה כוללנית, וכי הדבר לא תמיד יהיה נכון בכל פטריה ופטרייה ובכל מקרה ספציפי.

תפקיד המיקופגיה בהפצת נבגי פטריות
פטריות מתפשטות על ידי רבייה א- מינית (לדוגמא התפטיר – רשת הקורים שבקרקע)  ורבייה מינית באמצעות הפצת נבגים.
במערכות אקולוגיות מבוססות התפטיר יכול להתפשט לגדלים אדירים (כמו לדוגמא פטריית הדבש באורגון שגודלה מעל ל9 ק"מר והיא האורגניזם הכי גדול ביבשה)
באיזורים מקוטעים (שטח חקלאיכביש שמפריד בין חלקי יער) או מופרעים (בנייה, שריפות, עיבוד קרקע, רעייה ועוד) או מדורדרים (קרקע ענייה או סחופה, מעט חומר אורגני, מגוון ביולוגי נמוך) התפשטות התפטיר נוטה להיות פחות יעילה והפטרייה נשענת יותר על הנבגים.

למרות שתיאורטית התפזרות הנבגים יכולה להגיע למרחקים גדולים יותר מהתפטיר, בפועל זה לא תמיד כך. ממאמרים שחקרו את הנושא עולה כי אחוז גבוה מהנבגים נוחת קרוב מאוד למקורם ורק מעט מאוד נבגים מצליחים לאכלס אזורים חדשים. הערכות מצביעות על כך שרק כ 2% מהנבגים של מיני Basidiomycetes (פטריות הבסיסה) המופצים ברוח נעים מעבר ל 5.2 מטרים מגופי הפרי ההוריים, בעוד שכ 5% מהנבגים נעים מעבר למטר אחד ,וגם אם הנבג התעופף למרחק הוא צריך להגיע למצע גידול מתאים או להיות ליד הפונדקאי המתאים לו כדי לנבוט וגם לאחר הנביטה הוא צריך לפגוש זן גנטי מתאים באותו המקום לצורך הרבייה המינית. ככל שקרובים יותר לפטריית "האם" הסיכוי גדל, אבל מצד שני הקירבה עלולה להפחית את המגוון הגנטי ובכך את יכולת ההסתגלות והעמידות של הפטריה, דבר שלדוגמא תועד בגידול של כמהין שחורה חורפית באופן מסחרי.

גופי הפרי בעלי חיים קצרים ויחסית עדינים, לעומת זאת הנבגים יכולים להחזיק מעמד זמן רב, וגם עמידים לאתגרים האנזימטיים העומדים בפניהם במערכת העיכול. על ידי כך שהם נאכלים ע"י חיות הם יכולים להגיע לעיתים למרחקים גדולים יותר (כמובן בהתחשב בחיה ובשלל גורמים) ויותר מכך זה יכול להשפיע ממש על הסביבה.

בשביל להבין את זה אנחנו צריכים לעצור לרגע אקולוגי קצרצר 

סוקסציה, נעים מאוד!
סוקצסיה היא: ״התהליך הטבעי בו קהילה אקולוגית עוברת שינויים ומתפתחת לאורך זמן בתגובה לשינויים או הפרעות סביבתיות״.

לפטריות (כמו לאורגניזמים אחרים) יש חשיבות גדולה בסוקסציה.
לדוגמא במאמרים מהשנים 1984 ו1987  לאחר ההתפרצות הגעשית של Mount Saint Helens בוושינגטון ארה״ב, צואה המכילה נבגים של יונקים שימשה כווקטור(נשא) להעברת נבגים מיקוריזליים לקרקעות סטריליות חדשות באזור הפגיעה ויש עוד שלל דוגמאות גדול מאוד של "בנק נבגים" שנוצר ע"י מיוקפגיה והחשיבות שלו בתהליך הסוקסציה. במאמר כחול לבן של סתו ליבנה לוזון ויעל אבידן ראו ממש שינוי בפטרייה המיקוריטית הדומיננטית עם עצי אורן ירושלמים לפני ואחרי תוספת של גללים של חזיר בר, יש עוד כל מיני מאמרים נוספים מרחבי העולם שמראים ממש איך הסביבה כולה מושפעת ממיקופגיה ביונקים, מרמת הפטריות בקרקע ולרמת הצמחים ועוד.

אז עברנו פה מסע ארוך על מיקופגיה ביונקים, ממאמר הסקירה מ2022 ומאמרים נוספים על המגוון הגדול של יונקים שאוכלים פטריות, ההשפעה של הפטריות ובעלי החיים שאוכלים אותן על הסביבה ובאמת נגענו בחלק ממש ממש קטנטן במיקופגיה ביונקים ובמיקופגיה בכלל.
אז אני מזמין אותכם בפעם הבאה שאתם יוצאים ליער ופוגשים פטריות, לחשוב ולזכור כמה חיות עוד ניזונות מהן, איזה חשיבות אדירה יש להן במערכת האקולוגית, ולזכור שגם אנחנו חלק מהדבר המדהים הזה שנקרא הטבע.