בהסתכלות על פטריות יש לנו מגוון גדול של נקודות מבט, אחת המוכרות זה מאכל (שללא ספק מדהים),
אבל אנחנו יכולים גם להסתכל מנקודות מבט אחרות כמו רפואה, שימושים ביוטכנולוגים ועוד.
הפעם אני רוצה שנתבונן מנקודת מבט של החשיבות האקולוגית של הפטריות השונות, וההבנה של איך כל פטריה ופטריה מתנהגת וממה היא ניזונה.
מה שבסופו של דבר גם חשוב לנו בשביל להבין איזה פטריות למצוא ובאיזה בתי גידול.
בראייה אקולוגית אפשר לחלק את איך אורגניזמים שונים משיגים את הפחמן והאנרגיה שלהם ( או אם אצטט משפט שאמרה לי האקולוגית סתו ליבנה-לוזון: ״אמור לי מה אתה אוכל ואומר לך מי אתה״) ל2 חלוקות עיקריות:
- אוטוטרוף (Autotroph) –אורגניזם שמייצר את המזון שלו בעצמו (צמחים, אצות, ציאנובטקריה).
- הטרוטרוף (Heterotroph) – אורגניזם שלא יכול לייצר מזון בעצמו (בעלי חיים, רוב החיידקים, וכמובן פטריות)
בניגוד לצמחים, פטריות אינן מבצעות פוטוסינתזה (אחת הסיבות שפטריות לא כחלק ממלכת הצמחים יותר) ופטריות שונות פיתחו אסטרטגיות תזונה שונות או אם נסתכל על זה מנקודת מבט אקולוגית אפשר לחלק את זה לכמה חלוקות שונות:
- Trophic modes – אסטרטגיות תזונה.
- guilds – גילדות אקולוגית.
- functional groups – קבוצות פונקציונליות.
מה הן אסטרטגיות תזונה? 
זוהי הרמה הרחבה יותר המתארת איך פטרייה משיגה את מקורות האנרגיה והחומרים שלה מהסביבה.
והן מתחלקות ל3:
- פתוטרופיות – Pathotroph – פתוגנים וטפילים.
- ספרוטרופיות – Saprotroph – ניזונות מחומר אורגני מת.
- סימביוטרופיות – Symbiotroph – חיות באינטרקציה סימביוטית(ניטרלית או הדדית) עם אורגניזם אחר.
מה הן גילדות?
זוהי הרמה הספציפית יותר בתוך האסטרטגיות תזונה, המתארת את הנישה האקולוגית המדויקת
לדוגמא, בתוך הפטריות הספרוטרופיות:
- מפרקות עצים – Wood saprotroph
- מפרקות קרקע – Soil saprotroph
- מפרקות עלים – Leaf litter saprotroph
- מפרקות גללים – Dung saprotroph
- מפרקות צמחים – Plant saprotroph
- לא מוגדר – Undefined saprotroph
מהן קבוצות פונקציונליות?
זהו מונח אקולוגי על-מערכתי שיכול להיות רחב כמו אסטרטגיות תזונה או מפורט כמו גילדות.
קבוצה פונקציונלית היא אוסף של אורגניזמים שממלאים תפקיד דומה במערכת האקולוגית, ללא קשר ישיר לשייכות טקסונומית.
כלומר, לא “מי קרוב למי” מבחינה אבולוציונית, אלא “מי מבצע תפקיד דומה במערכת”.
לדוגמא מאביקים יש לנו: דבורים, זבובים, פרפרים ועשים, חיפושיות, צרעות, ציפורים, עטלפים, נמלים…
ובעצם יש לנו קבוצה פונקציונלית של מאביקים, שבתוכה יש מגוון אורגניזמים שונים אשר לוקחים חלק בתפקיד משותף במערכת האקולוגית.
הדבר המגניב ממש זה שהן לא חייבות להיות משהו אחד, במקרים מסוימים הפטריות יכולות לעבור בין אסטרטגיות תזונה שונות!
בואו נראה יחדיו שני מקרים ספציפיים של פטריות מאכל מוכרות בליקוט, ואפילו בגידול מסחרי!
אוזנית הכלך
הפטריה אוזנית הכלך היא אחת הפטריות המוכרות בישראל ובכלל בעולם, מוכרת גם בשם המסחרי מלך היער, במקומות מסוימים בעולם יש וריאנטים שונים הגדלים ליד צמחים שונים, ואצלנו בישראל זה ספציפית עם כלך מצוי.
מחקר איטלקי משנת 2022 בחן את דפוסי התזונה של אוזנית הכלך (בוריאנט שגדל ליד חרחבינה קומפסטרה), אשר נחשבת פטרייה שמפרקת חומר אורגני נרקב.
במהלך המחקר בוצעו ניסוי שדה ונמצא כי הצמחים אשר הודבקו בפטרייה התחילו למות, גם בבדיקות מיקרוסקופיות נראתה חדירה של התפטיר לשורשי הצמח, ותגובות של הצמח בהצטברות חומרי הגנה וסימנים של נמק ברקמות השורש מה שגרם לחוקרים להגיע למסקנה כי הפטריה היא פתוגן נקרוטרופי (נקרו – מוות, טרופי – תזונה) אשר פוגעת בצמח -ואף הורגת- ואז ניזונה ממנו, בניגוד לפטרייה ספרוטרופית אשר רק ניזונה מחומר מת כבר.
האם זה כך גם בוריאנט שגדל אצלנו? דרוש מחקר נוסף ומעמיק, אבל ייתכן מאוד שכן.
אוזנית הצדף
מין אחר מאותו הסוג, מוכר בשם המסחרי פטריות ירדןפטריות יער, גדל גם בר אצלנו בישראל, ונחשב כפטרייה ספרוטרופית אך יחד עם זאת זו גם פטרייה טורפת, בעלת מנגנון מדהים ממש שבו היא מפרישה טיפות של רעלן עוצמתי שמשתק נמטודות (תולעים נימיות) כמעט מיד, קורי התפטיר נמשכים אל פתחי הגוף של הנמטודות, חודרים אליהן, מתפשטים בתוך הגוף ומעכלים אותה מבפנים בעודה מראה סימני חיים חלשים.
מעבר לנמטודות הן גם עושות את זה עם חיידקים מסוימים.
היכולות לטרוף נמטודות וחיידקים מעניקים לפטריה יתרון משמעותי.
הפטריה לרוב גדלה על עצים שזהו מצע עשיר בפחמן אך עני מאוד בחנקן והנמטודות משמשות כ״תוסף תזונה״ לפטריה, מעבר לכך, שיתוק הנמטודה מבלי להרוג אותה מיד מונע מחיידקים אחרים להשתלט על ה"טרף" לפני שהפטריה מספיקה לעכל אותו והיא אפילו יכולה להפריש חומרים אנטיבקטריאליים כדי לעכב התפתחות חיידקים בתוך הקורבן בזמן העיכול.
מלבד המין אוזנית הצדף, יש מינים נוספים בסוג שגם טורפים נמטודות, ואפילו בסוגים אחרים כמו מרזבית (Hohenbuehelia) זה קיים.
