אחת הפטריות המוכרות והנפוצות ביותר בעולם היא אמנית זבובנית (Amanita muscaria – האדומה עם הנקודות הלבנות) אבל מלבדה יש עוד מעל ל600 פטריות בסוג אמנית, ומשערים שמעל ל1000!
בגלל כמות המינים בסוג, והקושי לזהות את חלקן ברמת המין, נהוג לחלק את הסוג בצורה היררכית לתתי-סוגים (Subgenus) קבוצות (Section) ותתי קבוצה (Stirps). אשר יכול לעזור לנו לקבל מושג כללי יותר על הפטרייה שמולנו.
לדוגמא בתוך הסוג Amanita , יש לנו את התת-סוג Lepidella (המכיל את כל הפטריות מהסוג אמניתה שהנבגים שלהם עמילואידים)
או את התת-סוג Amanita (שכולל את הפטריות המסוג האמניתה שהנבגים שלהם אינן עמילואידים)
בתוך תת הסוג אמניתה יש לנו קבוצות (Sections) שונות לדוגמא קבוצת הקיסריות (Sect.Caesareae) או המוכרות יותר בארץ גם אמניתות הנרתיק (Sect.Vaginatae)
ובתוך הקבוצות (Sections) יש לנו את הקבוצות הקטנות יותר (Strips) לדוגמא stirps Hemibapha שם נמצא המין Amanita hemibapha אך גם מינים אחרים כגון A.garabitoana A.egregia ועוד.
סיווג לא רשמי של אמניתות העוזר לזיהוי שלהן.
בארץ הפטריות מהסוג אמנית מוכרות לנו בעיקר כפטריות שיש להזהר מהן, ובצדק!
עם מינים כמו אמנית המוות, אמנית כוזבת ואמנית האביב.
היו כבר מספר מקרי הרעלה קשים הנגרמו מאכילה של פטריות מהסוג אמנית, ובשנת 1996 היה מקרה מוות של שני תאילנדים שככל הנראה נגרם מאכילת פטריות רעילות (השערה שעלתה היא כי אולי מדובר באמנית כלשהי)
ובכל זאת, למרות שאצלנו בארץ הן אינן קיימות, יש מינים של אמניתות אשר אכילים ואף נחשבים איכותיים ביותר.
כמו אמניתות מהקבוצה של אמנית קיסרית שגדלות באירופה ובין היתר גם פה בתאילנד.
(A+B) אמנית המוות
(C) כתבה משנת 1996 על מוות של שני תאילנדים ככל הנראה מהרעלת פטריות.
איך לזהות ואיפה למצוא?
- האמניתות הן פטריות בעלות כובע ורגל.
- הן גדלות מתוך צעיף כללי אשר עוטף אותן כמו ביצה כשהן צעירות, ונשאר בבסיס הרגל כשגדלות.
- הכובעים מאוד מגוונים! הצבעים יכולים לנוע בין: לבן,ירוק-זית,חום,אדום,צהוב ועוד.
- לעיתים על הכובע יש שאריות של הצעיף הכללי ולעיתים יש פסים בשולי הכובע.
- הדפים בצבע לבן, וחופשיים מהרגל. בחלק מהפטריות בקבוצת הקיסריות הדפים בצבע צהוב.
- הן פטריות מיקוריטיות וגדלות בסביבת עצים שונים בישראל בעיקר ניתן למצוא אותן ביערות אלונים.
פטריות דומות
מלבד האמניתות יש עוד פטריות כובע בעלות צעיף כללי כגון נרתיקנית, אבל אצלה הדפים בצבע ורדרד.
או פטריות עם דפים לבנים חופשיים – כמו השמשיינית, אבל לה אין נרתיק (שאריות הצעיף הכללי) בבסיס הרגל.
לכן מאוד מאוד חשוב בזיהוי פטרייה לראות את הפטרייה בשלמותה!
(A) אמנית מקבוצת חסרות הטבעת שימו לב לפסים בשולי הכובע.
(B) אמנית מנומרת, שימו לב לנקודות הלבנות על הכובע שהן שאריות הצעיף הכללי.
(C+D) אמנית ביצתית בשלב צעיר, וחתך שלה.
(E) אמנית כוזבת – שימו לב לנרתיק שנשאר בבסיס הרגל, ולדפים הלבנים החופשיים.
בישראל לא גדלות אמניתות מהמינים של הקיסריות, שהן נחשבות האיכותיות והבטוחות למאכל.
לכן לא מומלץ ללקט כלל אמניתות בישראל, הסיכוי לטעות גדול והסכנה היא הרעלה חמורה ואף מוות.
ובכל זאת חשוב להכיר את הפטריות על מנת לא להתבלבל ביניהן לבין פטריות אחרות עם צעיף כללי
עלון ל"גידול" אמניתות.
בתאילנד, חלק ממיני האמנית הן בין הפטריות המלוקטות והנחשקות!
בקבוצת הפייסבוק שלהם אפשר לראות לא מעט פוסטים עליהן.
השם המקומי בתאילנד לאמניתות האכילות הוא เห็ดไข่
ובכתיב אנגלי – Hèt Khài
שהמשמעות שלו היא פטריית הביצה, בגלל הצעיף הכללי העוטף את הפטרייה כשהיא צעירה ואז היא נראית כמו ביצה.
בשלבים שונים ולמינים שונים יש לפטרייה שמות נוספים, כמו ביצת הברבור, ביצת אווז, ביצה צהובה וכדומה, המתארים מינים שונים מאותה הקבוצה.
אחד הדברים המגניבים שנתקלתי במהלך הקריאה עליהן, הוא פלאייר של כמו משרד חקלאות כלשהו שמסביר איך "לגדל" אותה.
בגלל שהיא פטרייה מיקוריטית לא ניתן לגדל אותה במצע מנותק, אבל מה שהם עושים זה לפזר אותה בנקודות מתאימות ולתת לטבע לעשות את שלו.
